בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לקבל את תביעת רשות שדות התעופה כנגד החברה הטורקית CEYLON HOLLDING ומאידך לדחות את התביעה הנגדית שהגישה החברה הטורקית כנגד רשות שדות התעופה.
רשות שדות התעופה טענה בתביעה שהגישה במהלך שנת 2005 כי החברה הטורקית הפרה את ההסכמים שנחתמו עמה לביצוע עבודות חשמל בפרויקט נתב"ג 2000, תוך כדי הסבת נזקים כבדים לרשות הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים, ואולם מטעמי אגרת בית שפט החליטה הרשות על העמדת סכום התביעה בסך 25 מיליון שקלים.
מאידך טענה החברה הטורקית בכתב התביעה שכנגד כי רשות שדות התעופה ניהלה את הפרויקט באופן רשלני וכושל שהסב לה נזקים המוערכים ב-91 מיליון שקלים. עוד טענה כי הרשות ביטלה את ההסכמים עמה באופן חד-צדדי שלא כדין ולאלתר תוך כדי גירושה מאתר הבנייה.
השופט
איתן אורנשטיין ציין כי לב המחלוקת שבין הצדדים הינו האם ביטול ההסכמים היה כדין? קרי האם רשות שדות התעופה הייתה זכאית לבטל את ההסכמים נוכח החלטת בית המשפט לענייני מסחר באנקרה מאוקטובר 2000 על הקפאת נכסיה של החברה הטורקית באופן זמני וכאמצעי זהירות על-מנת להגן על זכויות בנק KAPITAL שמרבית מניותיו היו מוחזקות על ידה.
אורנשטיין השתכנע כי היה יסוד מספק לרשות שדות התעופה לבטל את ההסכם מחמת צו ההקפאה ובשל חששה כי הנתבעת אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. לדברי השופט לו סברה הנתבעת כי הודעת הביטול ניתנה שלא כדין היה מצופה ממנה לפנות לערכאות בארץ או בטורקיה ואולם היא לא עשתה כן ולא סיפקה כל הסבר לכך.
השופט דחה את טענת הנתבעת לפיה הודעת הביטול ניתנה משיקולים זרים וממניעים פסולים. השופט קיבל את עמדת רשות שדות התעופה בעניין זה לפיה הודעת הביטול ניתנה על ידה רק לאחר שהיה ברור כי הנתבעת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לפי ההסכמים, וכי אין לה מנוס אלא לבטלם.
השופט ציין עוד כי הנתבעת פיגרה בביצוע העבודות גם מטעמים התלויים בה, ולדבריו לא היה בכשלים שאינם קשורים לחברה כשלעצמם כדי להצדיק מתן ארכה לחברה לביצוע העבודות. לדעת השופט לנוכח קביעתו לפיה ביטול ההסכמים נעשה כדין מתייתר הצורך לבחון את התביעה שכנגד שהוגשה על-ידי החברה הטורקית.
לסיכום החליט השופט כי על החברה הטורקית לשלם לרשות שדות התעופה את סכום התביעה בסך 25 מיליון שקלים בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה בשנת, 2005 ובנוסף הוצאות משפט בסך 300,000 שקלים.
