|
מה יש בנקניקייה? [אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה נגד טבעול בטענה להטעיית צרכנים, בכך שחלק ממוצריה מכילים מרכיבים מן החי ואינם מוצרים מן הצומח.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, נאמר כי עניינה הוא במוצרים: "חזה בגריל מן הצומח", "קבב מתובל מן הצומח" ו"נקניקיות וינר מן הצומח".
לטענת התובע, נדב אבידור, הוא רכש ו/או צרך את המוצרים הללו בהסתמך על הצגתם על גבי האריזה כמוצרים מן הצומח, כאשר על האריזה נרשם "מן הצומח" במקום מרכזי ודומיננטי שאינו משאיר ספק לגבי מהות המוצרים, וכי הוא היה בטוח שמדובר במוצרים מן הצומח.
לדבריו, כינוי זה נועד להציג את המוצרים כמוצרים מן הצומח ובכך לייחד אותם לאוכלוסייה הנמנעת מצריכת רכיבים מן החי עליה הוא נמנה, אולם בפועל ובניגוד להוראות הדין הם מכילים רכיבי ביצים אשר לכל הדעות אינם מן הצומח אלא רכיבים מן החי.
לטענת התובע, לו רצתה טבעול לגלות לצרכנים את העובדה כי המוצרים הללו מכילים ביצים מן החי, הייתה נמנעת מלכנות אותם "מן הצומח" ו/או מציינת על גבי האריזה במקום מרכזי בסמוך לשם המזון ובאותיות גדולות את העובדה כי הם מכילים רכיבים שאינם מן הצומח.
אולם, טוען התובע, טבעול בחרה לכנות את המוצרים הללו "מן הצומח" ובכך להטעות את הציבור, וזאת תוך התעלמותה מתלונות צרכנים בעניין.
לדברי התובע, באמצעות עוה"ד גולן משעלי ועדנה מינגלגרין, הכללת המילים "מן הצומח" בשם המזון חיונית לאפיונו של המוצר ומשפיעה מהותית על תפיסת המזון בעיני הצרכן, ועל כן אין ספק שבכינוי "מן הצומח" יש כדי הטעיית הצרכן לחשוב שבמוצרים אלה רכיבים מן הצומח בלבד.
התובע מבקש מבית המשפט לחייב את טבעול לפצות את הצרכנים בגין עוגמת נפש, כעס, תסכול ורגשות שליליים בעקבות גילוי התרמית וההטעיה ברכישת המוצרים מן הצומח, וגילוי העובדה כי הם מכילים רכיבים מן החי.
בנוסף, סבור התובע כי הצרכנים הנפגעים זכאים להשבה מלאה של מחירי המוצרים הללו, אותם רכשו על בסיס ההטעיה ואשר לו ידעו כי הם מכילים רכיבים מן החי היו נמנעים מלרכוש אותם.
סכום התביעה המצרפי מוערך על-ידי התובע ב-34.5 מיליון שקלים.