משרד החינוך מתכוון להגיש הצעת חוק להקמת מועצה לאומית לחינוך, שתעצים את אנשי החינוך, המורים והמנהלים. בכינוס תל אביב לחינוך מתקדם, אמר (יום ב', 19.5.14) שר החינוך
שי פירון "החזון שלנו לא יתממש אם לא נפריד בין חינוך לפוליטיקה, וכדי שכל זה יקרה אנחנו מקווים בזמן הקרוב נניח על שולחן הכנסת הצעת חוק זו. היא בעיניי המתנה החשובה ביותר". מהות הצעת החוק לא פורטה.
ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, מתפקדים על-פי רוב כצינורות פסיביים למדיניות השלטון ומשמשים נושאי דברם של ממסדים חברתיים וקבוצות אינטרס"
בכינוס, שקיימו מכללת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב-יפו, אמר השר פירון כי "על-מנת לגרום לצעירים איכותיים להיכנס לעולם ההוראה עלינו להעניק להם סביבת עבודה שמבוססת על חרות פנימית.
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו ולשעבר מנהל בית ספר, אמר כי "מה שמעציב הוא שההורים, שהיו צריכים להיות הראשונים לרצות בשיקום הסמכות המורית בבית הספר - עושים היום הכל כדי לחבל בה - כי אחרי הרס הסמכות ההורית - ההורים באים אל בית הספר ומשוועים "הצילו - חנכו לנו את הילדים, כי אנחנו נכשלנו ביחס המזלזל של ההורים במורים, ההורים יורים לעצמם ברגל, כי גם המורים ייכשלו אם לא יקבלו גיבוי בניסיון שלהם ללמד ולחנך. והגיבוי הזה חייב להינתן גם כאשר המורה טועה. אחר כך יש להעמיד אותו על טעותו ולדאוג שהטעות לא תחזור - אבל גיבוי חייב להיות. במערכת חינוך מתוקנת תלמידה לא הייתה מעזה לכתוב למורה שלה - 'אתה משעמם', כפי שקרה אצלנו לא מזמן. והרי חינוך שאסור שישעמם הופך בהכרח לבידור. השיעור צריך להיות מעניין - אבל כדי שיהיה כזה התלמיד עצמו חייב לגלות עניין בנעשה בו. הכיתה אינה זירה למופע יחיד של המורה, שבו הוא חייב לרתק בכל מחיר. והעדר הגיבוי פוגע לא רק במורה המסוים - אלא בכל חבריו למקצוע שחשים נטושים ונבגדים - חשופים לפגיעות ההורים והילדים".
עוד אמר חולדאי: "אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהמורים ימשיכו לאהוב את המקצוע. ואנחנו גם צריכים לעשות הכל כדי שיבינו שאנחנו - ההורים וגם המערכת - אוהבים אותם. לפיכך בכוונתי להציע שבשנה הבאה פרס יקיר העיר תל אביב-יפו יוקדש כולו לתחום החינוך- וכל 12 האותות יוענקו לאנשי חינוך. תהיה זו דרכנו הצנועה להראות עד כמה אנחנו מעריכים את המורים שלנו - ואני מקווה שזה יהיה צעד אחד מתוך רבים במאמץ להחזיר למורים את המעמד הראוי להם.
פרופ' נמרוד אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, תקף את בעלי האינטרסים המשחיתים את מערכת החינוך ופוגעים בשליחותם של אנשי החינוך וקרא לכינונה של ריבונות חדשה למורים: "במקום שהמורים והמחנכים יתמסרו לטיפוחם הנאות של הדורות הצעירים ויהיו אלה שמנהיגים את סדר היום החינוכי, הם מתפקדים על-פי רוב כצינורות פסיביים למדיניות השלטון ומשמשים נושאי דברם של ממסדים חברתיים וקבוצות אינטרס. בהתאם לזאת, עיצבו את בתי הספר כבתי חרושת לציונים, לתוכני הדעת עשו 'סטנדרטיזציה תפוקתית', את המורים גימדו לכלל טכנאי הוראה, ומהתלמידים מנעו את חדוות הילדות, את הלמידה המשמעותית ואת פוריות הרוח. לנוכח רעות שכאלה יכולים אנשי החינוך "לשבת על הגדר" או, גרוע מכך, להיות משתפי פעולה".
אלוני יצא בקריאה לשדרוג מעמד המורים: "עלינו לשדרג את מעמד המורה, כך שהפונים להוראה יגיעו לא מטעמי ברירת מחדל אלא משום שאצלם החינוך הוא נטייה, כישרון והגשמה עצמית. עלינו להשקיע במורים הרבה יותר ממה שעשינו עד כה: צריך להעניק להם הכשרה טובה, לזמן להם תנאים של מוגנות וחיבה, לאתגר אותם בסטנדרטים גבוהים, ולהעצים אותם בהתפתחותם האישית ובבניין שדרתם המקצועית. כי בחינוך שום דבר לא יצלח ללא מופת אישי: ללא אישיות שופעת, מעוררת השראה, דיאלוגית, הומנית והוגנת. זה מה שזקוקים לו התלמידים וזה מה שמייחלים לו ההורים".
את דבריו סיכם פרופ' אלוני בצורך להקים "מועצה לאומית לחינוך": דגם זה פועל בפינלנד ובמדינות אחרות, ושר החינוך פירון הניח זאת על סדר היום החינוכי. עתה יש לפעול בנחרצות להקמתה של המועצה, כדי שזו תקבע את היסודות, המטרות ותוכני הליבה של מערכת החינוך - לטווח הארוך ומשיקולים עניינים.
