|
|
גנרל ג'ים אימוס [צילום: United States Marine Corps]
|
|
|
|
|
הנחתים חסרים כלים, שינחיתו אותם על החופים, והדבר פוגע ביכולת האמפיבית של החיל - כתב גנרל ג'ים אימוס, מפקד הנחתים האמריקניים, במאמר, שפרסם בגיליון יוני של "פרוסידינג", כתב-עת יוקרתי למחשבה צבאית ימית.
גנרל אימוס סבור, כי העברת הנחתים מספינותיהם אל החוף - החפה, בלשון המקצועית - הנו שלב חיוני בלחימתם, וכעת אין לנחתים כלים מתאימים להחפה. לדבריו, יש לתכנן במהירות כלים כאלה, למרות הקיצוצים בתקציבי החיל.
"מלאי הכלים הנוכחיים להחפה אינו מתאים לדרישות המבצעיות בהווה ובעתיד" פוסק גנרל אימוס. הוא ממליץ לתכנן מחדש את התוכניות הנוכחיות לכלים להחפה - כמו JHSV - כדי שיתאימו למבצעי נחיתה ארוכי-טווח.
מפקד הנחתים מציע לבדוק את התאמת הקטמראן למבצעי החפה (L-CAT), כפי שעושה החיל המקביל בצרפת. לקטמראן יש טווח מבצעי של מאתיים מילין והוא נע במהירות מרבית של 23 מיל לשעה. כלומר, הוא יצלח מאה מילין ימיים בארבע שעות וחצי. בנוסף, הזכיר אימוס את הכלי האמריקני UHAC, שיכול לשייט במהירות של עשרים מיל לשעה, ויכול להתגבר על גלי חוף בגובה שלושה מטרים.
הגנרל מעודד שיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התעשיה והחיל לפתרון המצוקה, אך מדגיש, כי המצוקה כבר מורגשת, ואי-אפשר לחכות הרבה זמן עד למתן הפתרונות.
במבצעי החפה נוכחיים י צורך מבצעי להרחיק את הספינות, שנושאות את הנחתים ואת ציודם, מן החוף עד כדי מאה מילין ימיים, כדי להגן עליהן מפני טילים חוף-ים.
תוכנית "חיל המשלוח 21" של חיל הנחתים מתווה את תורת הלחימה של החיל לשנים הבאות. כתוצאה ממנה נדרש החיל להוביל את אנשיו אל מקומות הצבתם, אך למימושה חס החיל כלים להחפה. כתוצאה מכך גם אי-אפשר לתספק ביעילות את הכוחות שינחתו.
גנרל אימוס טוען במאמרו, שבשנים 2026-2017 יוגבל כושרו של החיל לפעול בגלל המחסור בכלים להחפה. חלק מהפער מכוסה על-ידי מטוסים MV-22 ועל-ידי כלים להחפה (LCAC), אך הם אינם מסוגלים לתמוך במבצעי נחיתה גדולים.
