בנק רשאי להפסיק אשראי ללא הודעה מוקדמת רק כאשר קיים מרכיב של מיידיות בצעד זה. כך קובע (יום ד', 25.6.14) בית המשפט העליון.
השופט
נעם סולברג אומר: "את החריג לכלל, המתיר הפסקה מיידית של האשראי, יש לקרוא יחד עם דרישת המיידיות. כלומר, באותה סיבה המצדיקה את הפסקת האשראי צריך להתקיים יסוד של דחיפות, שיצדיק בתורו ביטול מיידי של מסגרת האשראי, ללא מתן הודעה מוקדמת.
"לשם הפסקת האשראי בלא מתן הודעה מוקדמת אין די באותה סיבה מוצדקת, אלא יש להצביע על 'דבר מה נוסף'. אותו 'דבר מה נוסף' הוא, לעמדתי, יסוד המיידיות. הסיבה המוצדקת בגינה הבנק מפסיק את האשראי צריכה לכלול מידה של דחיפות, באופן שמכלול הנסיבות שנוצרו אינו מותיר שהות ליתן הודעה מוקדמת, ויש צורך להורות על הפסקת האשראי באופן מיידי".
לדברי סולברג, פרשנות זו מחויבת "גם מפני שאם נאמר שבכל מצב שבו קיימת סיבה מוצדקת להפסיק את האשראי רשאי הבנק לבצע זאת באופן מיידי ללא מתן הודעה מוקדמת, נרוקן מתוכן של ממש את חובת ההודעה המוקדמת. מטרתה של חובה זו מלכתחילה היא ליתן שהות קצרה לחייבים שיש הצדקה להפסיק את האשראי שניתן להם. הגיונה של חובת ההודעה המוקדמת בצידה, ונדמה שאין צורך להכביר מילים על אודות חשיבותה".
סולברג מוסיף: "גישה שכזו כלפי הסכם האשראי, לפיה יש להעדיף פרשנות המאפשרת ללקוח להתכונן לקראת הפסקת האשראי כאשר לא קיים סיכון מיידי לכספו של הבנק, מתיישבת גם עם חובת הבנק לקיים את ההסכם בתום-לב, עם חובת הזהירות המוטלת על הבנק, ועם חובת האמון הייחודית שהיא מנת חלקו".
הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון, לפיה בנק מזרחי-טפחות הפר את חובתו לתת הודעה מוקדמת לחברת אלמודן כאשר הפסיק להעמיד לה אשראי בשנת 2008. הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי, כדי שיקבע מהן המשמעויות של העדר הודעה כזאת. השופטים
יורם דנציגר ו
יצחק עמית הסכימו עם סולברג. את אלמודן ייצגו עוה"ד הלל איש-שלום ונתי אגמון, ואת הבנק - עוה"ד אהוד ארצי, רן פלדמן ונועה שמידע.