|
|
המטרה: להבריח את הדירה מדיסקונט
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט למשפחה בירושלים, אורית בן-דור ליבל, ביטלה (27.7.14) הסכם גירושין בין בני זוג לאחר שקבעה, כי מטרתו הייתה להבריח את נכסיו של הבעל מפני נושיו.
בני הזוג חתמו באוגוסט 2004 על הסכם גירושין שקיבל תוקף בבית המשפט למשפחה. בין היתר נקבע בו, כי הבעל מעביר לאשתו ללא תמורה את חלקו בדירת המשפחה, והיא תשא בתשלומי המשכנתה בגינה. בנובמבר 2004 הטיל בנק דיסקונט עיקול על זכויותיו של הבעל בדירה בשל חוב כלפיו. בני הזוג התגרשו בשנת 2012.
האישה ביקשה לבטל את העיקול שנרשם לטובת הבנק, בטענה שהעברת הדירה לרשותה קדמה לרישומו. בן-דור ליבל קבעה, כי אומנם על-פי הפסיקה - יש להעדיף את הזכות המוקדמת על פני המאוחרת, והעובדה שמדובר בהעברה במסגרת הסכם גירושין אינה משנה עובדה זו. ואולם, יש לבחון האם הסכם הגירושין היה אמיתי - וכאמור מסקנתה הייתה שלילית.
בן-דור ליבל מונה שורה של ראיות לכך שההסכם היה פיקטיבי: בני הזוג המשיכו להתגורר יחדיו תקופה מסוימת, חפציו של הבעל נותרו בדירה, לא היו כל סימנים להליכים שקדמו לאותו הסכם, לא היו עדויות על הגורמים שהביאו לחתימתו, הגירושין עצמם נערכו כאמור שמונה שנים מאוחר יותר, חוב המשכנתה לא הועבר על שמה של האישה והבעל לא שילם אף פרוטה של מזונות.
לפיכך קבעה בן-דור ליבל, כי העיקול לטובת בנק דיסקונט ייוותר בעינו. האישה חויבה בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל. את האישה ייצג עו"ד פנחס כהן, ואת הבנק - עו"ד
יוסף כהן.
