הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק
חופש המידע (תיקון מס' 10) (תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), התשע"ד-2014, הקובעת כי מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם ייחשבו "רשות ציבורית" ויוכפפו לחוק חופש המידע. בקריאה שנייה תמכו בהצעה 19 ח"כים ללא מתנגדים. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 19 ח"כים ללא מתנגדים.
החוק החדש נוגע לגבי כל מידע שברשותם של אותם מוסדות להשכלה גבוהה ולא רק לגבי מידע הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים. עם זאת, הוצע לקבוע סייג שיאפשר למוסדות להשכלה גבוהה שלא למסור מידע שיש בגילויו פגיעה מהותית בחופש האקדמי, פגיעה בהליכי שיפוט או קידום אקדמיים או במחקרים שטרם פורסמו, או גילוי זהותם של תורמים שביקשו להישאר בעילום שם.
"המוסדות להשכלה גבוהה מספקים שירות ציבורי חיוני בתקציבי משלם המיסים, בסכום של מעל ארבעה מיליארדי שקלים בשנה. המוסדות מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשיה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתהלותם התקינה של מוסדות אלה הממומנים מכיסו. על כן נודעת חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לציבור ולתקשורת לפקח על פעולתם", ציין ח"כ
מיקי רוזנטל בדברי ההסבר שצורפו להצעת החוק שהגיש.
לדבריו, שקיפות היא אחת מיסודות הדמוקרטיה וחופש המידע הוא אחד הביטויים לכך. "חוק חופש המידע החריג כמה מוסדות בהם המוסדות האקדמיים בטענת סרק לטעמי בטענה של חופש אקדמי וכך הצליחו להסתיר תקיפות מיניות, משכורות של מרצים, כמה כסף מושקע בפרויקט כזה או אחר ועוד. אין ספק שאם אנחנו כציבור מממנים מוסד ציבורי זכותנו לדעת מה עושים עם הכסף שלנו", אמר.
