שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, נוקט בלשון צינית וחריפה יוצאת דופן (27.11.14) בדחותו את ערעורו של באסל סלאם על הרשעתו ברצח אשתו האלה פייסל בפברואר 2010. סלאם נדון למאסר עולם.
טענת ההגנה של סלאם הייתה, שהירי מאקדחו שהרג את אשתו היה פליטת כדורים. בניסיון להוכיח טענה זו, הביאה ההגנה מומחים שדנו בזוויות ירי, הציגה סרטון אנימציה ששחזר את האירוע לפי גירסתו של סלאם ועוד. בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לחלוטין את גירסתו וקיבל את זו של מומחי המדינה.
"צובעים בצבע עכור"
בדחותו את הערעור, אומר עמית: "למעט אמירה של המערער כי באמצע הלילה נטל את האקדח מהארון, שיחק באקדח ואז נפלטו הכדורים, אין לפנינו כל גירסה המסבירה כיצד ייתכן כי ארבעה כדורים ייפלטו מאקדח חצי-אוטומטי, כאשר כל ירייה מצריכה לחיצה-סחיטה של ממש על ההדק. המערער טען כי לגם כרבע ליטר ויסקי קודם לכן ולכן נפגעה המוטוריקה של יד ימינו שאחזה באקדח ואצבעו לחצה ללא כוונה על ההדק. ניחא אילו היה מדובר בירייה אחת, אך גם מוטוריקה פגומה אינה יכולה להסביר ארבע (!!!) לחיצות על ההדק.
"...גירסתו של המערער שתיאר יחסים הרמוניים עם המנוחה בבחינת 'הכל דבש', התנפצה בבית המשפט המחוזי לאחר ששורה של עדים עלו על הדוכן וסיפרו את שידעו כולם, כי המנוחה סבלה מנחת זרועו של המערער... על מידת האובססיביות בה נהג המערער כלפי המנוחה ניתן לעמוד מפלט הטלפונים שהוצג, ממנו עולה כי המערער נהג להתקשר למנוחה עשרות פעמים ביום, וכך גם עשה ביום שקדם ללילה בו נורתה המנוחה.
"...האלימות והאובססיביות שהפגין המערער כלפי המנוחה, גם ביום שקדם למותה, 'צובעים' בצבע עכור את קו ההגנה שלו, כביכול ארבעה כדורים 'נפלטו' להם סתם כך מאקדח ה-FN 9 מ"מ שאותו השיג בדרך-לא-דרך כארבעה חודשים לפני האירוע".
"התעניינות רבתי בגב המיטה"
עמית סוקר את קו ההגנה של סלאם כדי להסביר עד כמה הוא חסר היגיון, ובין היתר אומר: "סרטון האנימציה מציג תזה לא סבירה, ולפיה המנוחה מצאה לנכון להתרומם מעט ולהביט לאחור אל גב המיטה, במקום להביט מופתעת אל היד האוחזת באקדח או אל המערער כגרסת המערער עצמו.
"...לגירסתו של המערער, המנוחה הביטה לעברו בעת הירי. אך גם בהנחה שהמנוחה גילתה משום מה, בשניות האחרונות לחייה, התעניינות רבתי בגב המיטה והסיטה את מבטה לאחור במקום אל המערער שהחזיק בידו אקדח, הרי שכדי להגיע לזווית ירי ישרה לרקה הימנית, היה עליה לסובב את גופה כך שלאחר הירי ברקתה הייתה נופלת על פניה.
"בכל מקרה, לגירסתו של המערער לפיה ישב או עמד בצד שמאל של המיטה, לא ברור הכיצד ידו הגיעה כמעט לטווח אפס מרקתה הימנית של המנוחה ומדוע המשיך לסחוט את ההדק עוד שתי פעמים לכיוון החזה של המנוחה כפי שביקש המערער להמחיש בסרטון האנימציה.
"...הגיונם של דברים כי מי שזה עתה נפלט כדור מאקדחו ופגע חלילה בשוגג בבת זוגו, יגיב בבהלה וירחיק הנשק מידו. לא בכדי לא עלה בידי הסניגור המלומד להצביע בפנינו ולו על מקרה אחד שבו נפלטו בשוגג ארבעה כדורים זה אחר זה, כאשר כל פליטת כדור מצריכה סחיטה מחדש ובכוח לא מבוטל של ההדק, כפי שעולה מחוות דעת מומחה התביעה. שלא לדבר על העובדה שמעשה שטן, המנוחה נפגעה בדיוק בלב ובראש".
טען לפתע לליקוי נפשי
עוד מציין עמית, כי לאחר 15 ישיבות בהן היה סלאם עירני ודרוך, טען לפתע סניגורו לליקוי נפשי וביקש עונש מופחת - אך שורה של בדיקות שללו זאת מכל וכל. עמית מסכם באומרו, כי מדובר היה למעשה בהוצאה להורג.
השופט
אליקים רובינשטיין מעיר, כי האישה נפלה קורן ל"נסיבות של כוחות חברתיים וסביבתיים חזקים ממנה, אשר מנעו עצירת ההידרדרות בביתה עד לקץ הנורא". בכך הוא מתייחס לעדות אביה, אשר הודה שידע על ההתעללות בבתו, אך למרות זאת החזיר אותה שוב ושוב לביתה.
השופטת
אסתר חיות הוסיפה: "המערער לא השלים עם העובדה שהמנוחה העזה לשאוף לקידום מקצועי ולהתפתחות אישית בצד היותה אם ורעיה ועל כן ירה בה בעת שישנה. שלוש היריות שירה, האחת מטווח קרוב שכוונה לרקתה ושתיים נוספות שכוונו לליבה, הם מעשה של הוצאה להורג בדם קר". את סלאם ייצג עו"ד אחמד מסאלחה, ואת המדינה - עו"ד אופיר פישלר.
