העונש הראוי לעורך דין הגונב כספים מלקוחו נע בין חמש שנות השעיה לבין שלילת רשיונו. כך קובע לראשונה (18.2.15) בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, אשר שלל את רשיונו של מיכאל שר לאחר שהורשע בעבירה זו. בית הדין מדגיש, כי רק בנסיבות נדירות ומיוחדות ניתן יהיה להטיל עונש של פחות מחמש שנות השעיה.
שר ייצג בשנת 2007 לקוחה בתביעה נגד כלל ביטוח וקיבל ממנה 12,500 שקל שלטענתו נדרשו לתשלום אגרה - למרות שזו עמדה על כמה מאות שקלים בלבד. בפועל, לא הגיש כלל שר את התביעה, לא החזיר את הכסף ללקוחה ואף ניתק את הקשר איתה. בית הדין במחוז תל אביב הרשיע את שר בשליחת יד בכספי פיקדון, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח ועוד, וגזר עליו השעיה ל-45 חודשים.
ועדת האתיקה של מחוז תל אביב ערערה על זיכויו של שר משני אישומים נוספים וביקשה לשלול את רשיונו. בית הדין הארצי קיבל את הערעור על הזיכוי מאחד הסעיפים וקיבל את הערעור בנושא העונש. עוה"ד גידי פרישטיק, אופיר סטרשנוב ועדי בר-טל מדגישים שעבירת שליחת היד היא מהחמורות ביותר שניתן לייחס לעורך דין, משום שהיא שומטת את בסיס אמון הציבור שעליו ניצב המקצוע. בשל העדר אחידות בענישה בעבירה זו, קבע כאמור בית הדין מתחם שבין חמש שנות השעיה לבין שלילת הרישיון.
עוד אומר בית הדין הארצי, כי בעת גזירת עונש משמעתי יש להביא בחשבון גם את ריבויין של הרשעות קודמות. לדברי הדיינים, יש ללמוד זאת בקל וחומר מהדין הפלילי, שכן מטרתו של השיפוט המשמעתי היא לשמור על נקיונם של העוסקים בעריכת דין ולהבטיח שלא ייפגע האמון שרוחש הציבור למקצוע. "הכמות הופכת לאיכות", הם אומרים ומסתמכים גם על פסיקת בית המשפט העליון.
בעניינו של שר אומר בית הדין, כי יש להביא בחשבון שלחובתו הרשעות משמעתיות קודמות ואת התנהגותו בהליך הנוכחי, כאשר לא התייצב לדיונים בשתי הערכאות. עוד ציינו הדיינים שהוא לא החזיר את הכסף למתלוננת, למרות שהצטווה על כך מספר פעמים, ושהוא לא הביע חרטה והפנמה של מעשיו. "אין טעם להמשיך ולנהוג סלחנות במשיב, שכן בכך אנו פוגעים בכלל הציבור וביתר עורכי הדין", אומרים פרישטיק, סטרשנוב ובר-טל. שר גם ישלם ללשכה הוצאות של 10,000 שקל ויפצה את המתלוננת ב-5,000 שקל (בנוסף להחזר כספה).
