שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יהודה פרגו, דחה (23.2.15) בקשה לתביעה ייצוגית שהגישו בעלי מניות מיעוט בחברת
אוצר מפעלי ים (המפעילה את נמל תל אביב) נגד החברה, המדינה ועיריית תל אביב.
העילה העיקרית של התובעים - יהונתן כתבן, חיים פניני וצבי אלון - הייתה שהחברה מקפחת את בעלי מניות המיעוט משום שלא רשמה על שמה את 75 הדונמים עליהם משתרע הנמל. בנושא זה קובע פרגו, כי הקרקע שייכת לרשות מקרקעי ישראל, כפי שנכתב בספרי רישום המקרקעין, וכי אין כל עילה לשנות רישום זה. לדבריו, החברה קיבלה רק זכות חכירה וזכות ליהנות מרווחי פעילותה בשטח, ולא בעלות בקרקע.
עוד הוא מציין, כי כבר בשנת 1941 דיווחה אוצר מפעלי ים על מחלוקת בנוגע לבעלות בקרקע, המחלוקת לא נפתרה עד היום, ולכן אפילו אם הייתה עילת תביעה - היא התיישנה לפני עשרות שנים. קיומה של המחלוקת דווח שוב ושוב בדוחות החברה ובאסיפות הכלליות שלה. לא ייתכן שבמשך 64 שנים (עד הגשת התביעה ב-2004) לא סבר איש שקיימת בעייתיות המצדיקה תביעה, ותמוה מדוע רק שלושה מבין 15,000 בעלי המניות מהציבור סוברים כעת שיש בעייתיות, מעיר פרגו.
"פעילותה המבורכת של אמ"י, לא גרמה נזק לחברה ולבעלי מניותיה. נהפוך הוא; פעילות זו העשירה את קופתה בסכומים נכבדים והעלתה את ערך מניותיה פי כמה מאשר אילו אמ"י הייתה מתפרקת עם סגירתו של הנמל ומוכרת את מניותיה, במצבו העגום דאז של נמל תל אביב, בוודאי לאחר ההפקעה של המקרקעין, לרבות החלק הקטן של המקרקעין [שני דונמים] שלאמ"י יש זכויות בעלות בהן", אומר פרגו ומוסיף:
"האיר המזל עם בעלי מניות המיעוט, שעיקר מניותיה של אמ"י מוחזקות על-ידי מדינת ישראל, אשר בכובעה האחר - כריבון - הינה גם בעלת המקרקעין נשוא המחלוקת. מצב עובדתי זה, מאפשר לאמ"י להמשיך ולהחזיק במקרקעין, לפתחם וליהנות מהכנסותיה ולהפיק את המרב ממנה, על-אף מעמדה של אמ"י כ-ברת רשות בלבד; ולמרות החוב הגדול אותו היא חבה לממ"י עבור דמי השימוש.
"מצב עובדתי זה אף איפשר את ההסדר הקיים היום על פיו על-מנת לכסות את חוב העבר, משלמת אמ"י היום למדינת ישראל רק 5% מהכנסותיה של אמ"י מהמקרקעין, בעוד שבשלב זה, אין היא משלמת דמי שימוש שוטפים, הגם שאין ויתור של מדינת ישראל על דמי שימוש אלה. קשה לי להאמין, שבעל מקרקעין אחר, היה מסכים להסדר כזה, המאפשר לאמ"י להמשיך ולהחזיק במקרקעין ללא הסדר חוזי, ללא תשלום חובות העבר וללא תשלום שוטף של דמי השימוש".
פרגו גם דחה את הטענה נגד הימנעות אוצר מפעלי ים מחלוקת דיבידנד: "עת החליטו נושאי המשרה באמ"י לא לחלק דיבידנדים, ותחת זאת להשקיע את הכספים בפיתוח המקרקעין, הדבר נעשה לטובת החברה וכלל בעלי מניותיה, לרבות מניות המיעוט. השקעות אלו הם הגורם להכנסות הגבוהות מן המקרקעין, אשר לאורך השנים, אפשרו את חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות, בערך גבוה יותר, אלמלא השקעות אלו".
התובעים חויבו בתשלום הוצאות בסך 45,000 שקל. את התובעים ייצגו עוה"ד אליעזר לויט וגילת מידן, את אוצר מפעלי ים ייצגו עוה"ד
ניר אמודאי ונעמה ארליך, את המדינה ייצגה עו"ד עדי ברטל, ואת עיריית תל אביב - עוה"ד מורן מאירי ורז בן-דור.