בית המשפט העליון ידון מחדש בהלכה הקובעת כיצד ישמעו שופטים עדויות מוקדמות. כך עולה (13.7.15) מהחלטה של השופט
אורי שהם בעניינו של אברהם שמיאן.
שמיאן הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב באונס תיירת ונדון ל-4.5 שנות מאסר. בערעורו לבית המשפט העליון טוען שמיאן, כי היה פסול בכך שראש ההרכב, השופטת
שרה דותן, שמעה לבדה את עדותה המוקדמת של התיירת. לדבריו, לנוכח העובדה שמהימנות העדות היוותה מרכיב מרכזי בהרשעתו, יש פגם בכך ששני השופטים האחרים (
אבי זמיר ו
ירון לוי) כלל לא שמעו את התיירת.
המדינה הפנתה בתשובתה לפסק דינו של בית המשפט העליון משנת 1994 ("פרשת כחלון"), ולפיו בשלב שלאחר הגשת כתב האישום, ולאחר קביעת המותב, תוטל גבייתה של עדות מוקדמת על ההרכב כולו; או על אב בית הדין; או על כל שופט מבין שופטי ההרכב, שאב בית הדין קבע לכך.
שהם החליט לעכב את ריצוי עונשו של שמיאן עד להכרעה בערעורו, באומרו שלא ניתן לבטל במחי יד את טענתו לגבי גביית העדות המוקדמת. הוא אומר:
"גם אם אניח, כמו בית משפט קמא, כי עדותה של המתלוננת היא עדות כנה, הגיונית וקוהרנטית, יש לזכור כי הכרעת דינו של בית משפט קמא התבססה, רובה ככולה, על עדותה של המתלוננת, וכאמור עדות זו נגבתה על-ידי שופט אחד מבין חברי ההרכב. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי יהיה מקום, אולי, לבחון
בשנית את קביעותיו של בית משפט זה בעניין כחלון, ככל שמדובר בהלכה מחייבת.
"מסקנה זו מתחזקת עוד יותר, נוכח התבטאויותיו החוזרות ונשנות של בית משפט זה, באשר ליתרונה של הערכאה הדיונית השומעת את העדים ויכולה לתור באופן ישיר אחר 'אותות האמת' שנתגלו בעדויות, ולהסיק מהם מסקנות בדבר מהימנותן, דבר שאינו בא לידי ביטוי מלא, כאשר רק שופט אחד מבין חברי ההרכב
שומע את העדות". את שמיאן ייצגה עו"ד טלי גוטליב, ואת המדינה - עו"ד תומר סגלוביץ'.