ההליכים

הממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי, פותח בהליכים משפטיים נגד נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, ונגד ועד העובדים של בנק ישראל, בגין עבירות לכאורה על חוק התקציב. על-פי נוסח ההחלטה, עומד הממונה להזמינם להציג תשובותיהם תוך 30 יום.

במסמך ובהליך המשמעתי, נחשף אחד הסודות הכמוסים ביותר בבנק ישראל, עליהם הטילו ראשי הבנק המרכזי איפול במשך שנים: רשימת ההטבות הבעייתיות שניתנו וניתנות לעובדים במשך שנים רבות, מקופת המדינה - באופן הנוגד לכאורה את החוק.

המדובר, בין היתר, במתנות חריגות, כגון: דמי חנוכה, הוצאות רכב גם למי שאין בידו רשיון נהיגה, חופשות, החזר הוצאות רכב עד 2000 ק"מ לחודש, קייטנות לילדים, ועוד העלאות שכר בשיעור עשרות אחוזים באופן החורג מהחוק [הרשימה המלאה, ראו קישור].

הסנקציה הזו אותה מבקש רכלבסקי לנקוט, מופעלת עתה לראשונה בישראל נגד נגיד בנק ישראל, וזאת באישורו המפורש של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. החשד המועלה כלפיהם: הוצאת כספים שלא כדין מבנק ישראל, משנת 1985 ועד עכשיו, בסכומי כסף מצרפיים הנאמדים במאות מיליוני ש"ח.

היועץ שאישר

הסמכות החוקית לנקוט הליכים שכאלה נגד נגיד בנק ישראל, נתונה בידי שר האוצר, בנימין נתניהו, או מי שהוסמך על-ידו. הממונה רכלבסקי, לידיו הואצלה סמכות זו, החליט לקיים שימוע, ולאחר מכן נתונה בידו האפשרות להחליט האם לייזום הליכים משמעתיים נגד הנגיד ו/או מי מאנשי הבנק; או האם לנקוט הליכים נוספים, לרבות העברת הטיפול בנושא זה לחקירה משטרתית, בחשד להוצאת כספים שלא כדין מבנק ישראל. כמו כן עומד רכלבסקי לבקש את התייחסותם לאפשרות שיורה על השבת הכספים שנלקחו שלא כדין.

בהחלטה-זימון לשימוע, שטרם שוגרה לבנק ישראל, נאמר מפורשות: "כמו כן, מתבקשים הצדדים להתייחס לאפשרות שתינתן לבנק ישראל הוראה לתבוע השבת כספים ששולמו לעובדים בניגוד לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב". אם אכן כך ינהג הממונה, צפוי הדבר לזעזע את בנק ישראל, כמוסד, שכן גורם זה הוא האמור לשמש כ"שומר החותם" הממלכתי על כספי המדינה.

ההחלטה לקיים הליך שימוע ולמצות את הדין עם אנשי בנק ישראל, התקבלה נוכח סירובם של הנגיד ושל ועד העובדים "לקיים התדיינות בנושא". לטענת הנגיד ונציגות העובדים, בידי הנהלת בנק ישראל נתונה הסמכות והעצמאות להחליט לבדם על גובה שכרם של העובדים ועל ההטבות. אנשי בנק ישראל אף סיכלו בדיקה של נציגת הממונה, אתי גבאי, שמונתה כדי לערוך ביקורת בבנק.

לעצמאות הנטענת בתחום השכר וההטבות מתנגדים באוצר. עתה קיבלו לכך אנשי האוצר גיבוי מוחלט מרובינשטיין, שקבע: "בכל הנוגע לשכר העובדים, בנק ישראל, ככל תאגיד סטטוטורי אחר, איננו יכול להיתלות בעצמאותו כחסם בפני בקרה ופיקוח". אשר על כן, קובע עתה רכלבסקי במסמך ההחלטה שהוכן והועבר גם לפרקליטות, "מכח סמכותי לפי סעיף 29א לחוק, לרבות מתן הזדמנות לצדדים להשמיע את טענותיהם, ובמידת הצורך, בהעדר הסכמה, תתקבל על-ידי החלטה מכח סמכותי לפי סעיף 29ב' לחוק".

תשלומים מופקעים

נודע, כי רכלבסקי הכין מכתב לנגיד קליין ולוועד העובדים. כותרת המסמך: "הסכמים בבנק ישראל הנוגדים לכאורה את סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985". רכלבסקי מסתמך על סמכויותיו הנתונות לפי סעיפים 29, 29א' ו-29ב' לחוק יסודות התקציב, מהם נגזרת סמכותו לפעול נגד מי שפעלו בניגוד לחוק התקציב.

בהחלטתו טוען רכלבסקי, כי בנק ישראל פועל, מזה שנים רבות, לגבש הסכמים עם נציגות העובדים, מבלי לפנות כדי לדון בכך ו/או ליידע ו/או לקבל אישור מוקדם של הממונה על השכר במשרד האוצר - כמתחייב מסעיף 29א לחוק. הסכמים אלה לבשו צורה של הסכמים קיבוציים, הסדרים אחרים, תרשומות וכו'. התוצאה של כל אלה, טוען רכלבסקי, הינה: תשלומי שכר מופקעים לעובדים, טובות הנאה בלתי חוקיות ועוד. על-אף ההתרעות, טוען רכלבסקי, ממשיכה הנהלת הבנק בדרכה.

הדברים הגיעו לידי כך, טוען רכלבסקי, שעל-פי נתוני שנת 2001, למעלה מ-17% מעובדי בנק ישראל משתכרים בשיעור העולה על 30,000 ש"ח בחודש; השכר הממוצע גבוה כמעט פי שניים מן השכר הממוצע במשרדי הממשלה השונים, ופי שלושה מן השכר הממוצע במשק; שכרם הקובע לגימלה של למעלה מ-70 עובדים בבנק [כ-17%], גבוה משכר מנכ"ל משרד ממשלתי, ובכלל אלה מנהלי מדורים, סגני מנהלי מחלקה, יועצים למנהל המחלקה, תוכניתנים, מבקרים ועוד... [לעומת 2-3% בלבד במשרד ממשלתי].

התגובות

ממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי אכן - האוצר עומד לנקוט בהליכים נגד בנק ישראל. נמסר עוד, כי הממונה מתייעץ בנושא זה עם פרקליטות המדינה.

מבנק ישראל נמסר, כי הבנק עונה באופן שוטף למכתבי הממונה על השכר באוצר, ובנוסף מוסר לו דוחות שכר תקופתיים כמקובל בגופים הציבוריים.