מי שמוכר קרקע מתוך כפייה לרשות ציבורית, יהיה בעל זכות קדימה ברכישתה חזרה - קובע (יום ב', 9.11.15) שופט בית המשפט העליון,
מני מזוז. "מקום שלפנינו העברה כפויה במסווה של הסכמה, קמה הצדקה להעניק למעביר בהסכם זכות קדימה לרכוש חזרה את מקרקעיו, בדומה למי שמקרקעיו הופקעו", הוא אומר.
מזוז מבהיר: "מקום שמדובר בהפקעה, ההצדקה להענקת זכות קדימה לבעלים לרכוש חזרה את מקרקעיו בעת שהרשות משנה את ייעודם הציבורי ומחליטה להעביר זכויותיה בהם לאחרים, היא ברורה. המקרקעין ניטלו מן הפרט בכפייה לטובת מטרה ציבורית, וככל
שהמטרה נזנחת או פוקעת, קמה הצדקה עקרונית להשיב את המקרקעין לבעליהם.
"היגיון זה ניתן 'למתוח' גם לגבי העברה הסכמית שבמהותה נעשתה בכפייה, אך קשה להצדיקה מקום שמדובר בהסכם מרצון שתמורה וטובות הנאה אחרות בצידו. במקרה כזה ההסכם מנתק את זיקתו של הפרט למקרקעין שהעביר בהסכם בתמורה, ללא קשר לשימוש בהם בעתיד". מזוז גם מציג רשימה בלתי סגורה של אינדיקציות, לפיהן ניתן יהיה להכריע האם היה מדובר בהסכם מרצון או מהסכם בכפייה:
"זהות יוזם התוכנית מכוחה הועברו המקרקעין לרשות; זהות יוזם הסכם ההעברה והתנהלותו במו"מ; מועד רכישת המקרקעין, לפני או אחרי אישור התוכנית המייעדת את המקרקעין להפקעה לצורכי ציבור; התמורה, הישירה והעקיפה, שצמחה לבעל המקרקעין במסגרת הסכם ההעברה, לרבות השבחת ערך המקרקעין שנותרו בידי
הבעלים וכל תועלת אחרת שהפיק מההסכם; הזמן שחלף בין מועד אישור התוכנית המייעדת את המקרקעין לייעוד ציבורי לבין מועד עריכת ההסכם".
הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון להחזיר לבית המשפט המחוזי את תביעתה של חברה לשיכון עממי נגד עיריית תל אביב, בנוגע לקרקע שמכרה לעירייה בשנת 1946. החברה טענה שמדובר היה במכירה בכפייה, כדי למנוע את הפקעת הקרקע, ומאחר שהעירייה זנחה את המטרה הציבורית לשמה רכשה את הקרקע - יש לה זכות לרוכשה חזרה. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף את התביעה בשל התיישנות, אך העליון קבע שיש לדון בה לגופה.
העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. הנשיאה
מרים נאור והשופטת
אסתר חיות הסכימו עם מזוז. את החברה ייצג עו"ד משה קמר, ואת העירייה - עוה"ד שירי אשכנזי ואורנה אחרק.
האם ביבי יודח? 
