ועדת הכספים אישרה (יום ב', 9.11.15) פה-אחד, את תקציב ועדת הבחירות המרכזית לשנת הכספים 2016. תקציב ועדת הבחירות המרכזית יעמוד ב-2016 על 14.5 מיליון שקל, שנועד בעיקר להתנהלות השוטפת ולמתן אפשרות להיערכות למקרה שיוקדמו הבחירות לכנסת ה-21.
ע"פ חוק הבחירות לכנסת, ועדת הכספים היא שקובעת את תקציב ועדת הבחירות המרכזית בהתאם להמלצת הוועדה המרכזית והאוצר מעמיד את התקציב הזה לרשות יו"ר הוועדה המרכזית. פרוצדורה זו נועדה על-מנת לשמור על עצמאותה של ועדת הבחירות המרכזית ואי תלותה ברשות המבצעת. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני אמר ש"אכן ועדת הכספים מחויבת לשמירת העיקרון של עצמאות ועדת הבחירות וכך הדבר נעשה גם לגבי בקשות להעברת עודפי תקציב משנה לשנה, בשונה מהעברת עודפי תקציב במשרדי הממשלה".
מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, סקרה את תפקידי הוועדה: "התפקיד להיות ערוכה לבחירות בכל עת ולעשות את כל ההכנות הנדרשות לכך. בשיטת העבודה הקודמת חילקנו את העבודה לשלוש שנים אך בעקבות שני העשורים האחרונים, שינינו את שיטת ההיערכות ומבצעים אותה כולל לוגיסטיקה, הפקת לקחים והיערכות בתוך פחות משנתיים. כמובן, שאנחנו מחויבים להיות מוכנים בכל עת להיערכות לבחירות בתוך 90 יום.
עדס הסבירה את הגידול בתקציב בהשוואה לשנת 2014 (2015 הייתה שנת בחירות והתקציב עמד על 242 מיליון שקל). לדבריה, חלק מהגידול ב-2016 משקף שינויים שבוצעו בשנתיים ולא בשנה ולכן התקציב עומד על 14.5 מיליון שקל ולא 11 מיליון שקל. לדבריה, יש מספר פרויקטים חדשים. למשל, בדיקת מקומות קלפי להגדלת מספר הקלפיות הנגישות בכל רחבי הארץ בשיתוף הרשויות המקומיות, שהן תבצענה שינויים והוועדה ומשרד הפנים יממנו באמצעות תקציבי פיתוח.
עלות הפרויקט לוועדה עומד לדבריו על 750 אלף שקל ובסה"כ - 3 מיליון שקל. הסכום מתחלק בין הוועדה למשרד הפנים. בנוסף, בסעיף המחשוב, לא היה לוועדה אתר עצמאי אלא תחת אתר הכנסת ועלות הפיתוח והתחזוקה הינה 270 אלף שקל. הוועדה מצטרפת גם למערכת מרכב"ה הממשלתית והעלות תהיה 70 אלף שקל. כמו-כן, עדס מסרה כי יש שינויים בהוצאות הארגוניות של הוועדה, בין היתר בבחינת רפורמה בדרכי תעמולה והוקצו כ-200 אלף שקל לוועדה המקצועית בראשות השופטת
דורית ביניש בנושא. בנוסף, שכרה הוועדה שירותי ביקורת של רואה חשבון חיצוני שמבקר את הדוחות של הוועדה בעלות של 64 אלף שקל.
"השינוי באופן ההיערכות משלוש שנים להיערכות של שנתיים, בא גם הוא, לידי ביטוי בעלויות בגין לוגיסטיקה", אמרה עדס. "כל שנה היינו מתקצבים פרויקט אחד: הצטיידות, מעטפות, קלפיות וכד', ועכשיו גם וגם ויש כאן גידול. גם תקציב השכר לעובדי הוועדה גדל, כיוון שפעילות הוועדה גדלה אינטנסיבית משנה לשנה ומנסים לייעל את כל התהליכים, למצוא טכנולוגיות שונות. יש לנו 22 עובדים ב-15 תקנים ויש עובדים בשליש ורבע משרה. לא מקובל בשירות המדינה אך בגלל הגידול בנפח העבודה זה נדרש".
רכז האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ
אראל מרגלית (
המחנה הציוני), שאל את המנכ"לית: "יש כמה דברים סטטיסטיים שבעיני מומחי בחירות מחו"ל מעלים תמיהות. בשעתיים האחרונות בבחירות האחרונות, הצביעו 580 אלף מצביעים. זה לא נשמע הגיוני".
על-כך היא השיבה: "בבחירות האחרונות קיבלנו דיווחי אמת בכל שעתיים וזה חולק על-פני כל היום. יש קבוצות גדולות שמצביעות במעטפות כפולות: חיילים, אסירים, נציגויות בחו"ל והן התקבלו בשעתיים האחרונות ולא במהלך כל היום ואז זה מסביר את הגידול לכאורה בשעתיים אלו".
ח"כ מרגלית הוסיף: "יש לשפר את שיטת ההצבעה. קיבלתי המון תלונות על דברים לא תקינים. נעלמו פתקים מהקלפיות, ששמו פתקי אמת אך לא אוריגינליים שאם שמים אותם זה פוסל". חברו לסיעה, ח"כ
מנואל טרכטנברג, אמר: "יש לשקול התקנת מצלמות קטנות מצד שולחן ועדת הקלפי. כמובן לא מעבר לפרגוד".
עדס השיבה, כי "נעשים מהלכים לשיפור תמידי, לקליטת טכנולוגיות חדישות" וכי היא "תשמח לקבל הצעות לייעול מחברי הכנסת".
