שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ד"ר שמואל בורנשטיין, מצרף את קולו לסבורים שמבחן השליטה והניהול לצורך קביעת מקום מושבה של חברה לעניין חיובה במס, הוא מבחן אחד ולא שני מבחנים נפרדים. בורנשטיין הוא אחד מקומץ שופטי המיסוי בישראל ולדעתו יש לפיכך משקל מעשי רב.

בורנשטיין מציין, כי טרם התקבלה הכרעה ברורה בשאלה האם מדובר בשני מבחנים או במבחן אחד, דהיינו: האם יש לבחון בנפרד היכן מנוהלת החברה והיכן מצויים בעלי מניותיה, או שיש לראות זאת כאיפיון למקום בו מתנהל מרכז העניינים, בדומה לחוק האנגלי. כאמור, הוא סבור שהפרשנות השנייה היא הנכונה:

"כשלעצמי, מעדיף אני את הגישה לפיה מדובר במבחן אחד - אך סביר הוא, כי המחוקק שאב את הביטוי מהאמור מהדין האנגלי לרבות המשמעות הנודעת לו בדין זה - ובכל מקרה ברור, כי לפי שתי הגישות גם יחד תנאי לכך שמופעלת שליטה וניהול מישראל הוא כי 'מרכז העניינים' של החברה או 'מרכז העצבים' שלה בישראל; 'מרכז העצבים' פירושו המקום שבו מתקבלות ההחלטות המהותיות, הבסיסיות, העיקריות והחשובות של החברה ואשר הן 'מנשמת אפה'".

עוד מציין בורנשטיין, כי מבחן השליטה והניהול אינו בוחן בידי מי אלו נמצאים בכוח אלא בפועל, והוא מונה מספר פרמטרים לקביעת מיהו השולט האמיתי בחברה: התמצאות בתחום פעילותה, הבנת שפת הפעילות, נגישות לנתונים המאפשרים קבלת החלטה מושכלת, אפשרות לבחור בין מספר חלופות, הטלת אחריות במקרה של כישלון ותפקיד חיוני לפעילות החברה.

בהחילו מבחנים אלו דחה בורנשטיין את ערעורה של חברת שי צמרות (אורנית) על קביעתו של מנהל מע"מ בפתח תקוה, לפיה היא חברה ישראלית למרות רישומה ברמאללה. בורנשטיין קבע, כי השליטה והניהול על החברה מתבצעים בישראל וחייב אותה בהוצאות של 25,000 שקל.