"להעלות שכר האחיות, לא להמתין להפגנות"

מצבן של תחנות טיפות חלב, שב ועלה (יום ד', 9.12.15) לוועדה לביקורת המדינה. יושב-ראש הוועדה קארין אלהרר קראה "לא להמתין למאבק האחיות ולהפגנות כדי להעלות את שכר האחיות. הן עושות עבודת קודש קשה, תוך משמרות, לילות ושבתות - ונשחקות ללא שכר הולם ובעומס עבודה בלתי-ניכר". לדבריה, תחנות בריאות המשפחה הן שרות לאזרח, הבטיחות שילדים והוריהם יקבלו טיפול מיטבי בעת התפתחותם, כדי למנוע מחלות עתידיות. לפני כשנתיים פרסם מבקר המדינה דוח על מחסור בתחנות, שעות פתיחה מוגבלות ובעיתיות, חוסר סנכרון במערכות הרישום ועוד.

דן בנטל, נציג משרד המבקר, הציג את 1000 התחנות המטפלות ביותר ממיליון תינוקות, כאשר רשויות נפרדות מתפעלות אותן, משרד הבריאות, רשויות מקומיות ועמותות נוספות. לדבריו, "הביזור עם הבעיות שהתגלו מחייב חשיבה מיוחדת והיערכות. בגילאי 3-6 רק 30% מהילדים מקבלים טיפול, וכבר ועדות מקצועיות המליצו בעבר על היערכות מחדש בתחום. המחסור באחיות - פחות מהתקן שנקבע ע"י משרד הבריאות, עומס רב על עבודת האחיות בגלל משימות נוספות, מחסור באינטרנט, מערכות מיחשוב אחרות לקופות החולים מאשר לטיפות החלב ועוד".

לדברי ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) "מצב מניעת-המחלות בטיפות החלב הוא כבר מעבר לקטסטרופה, ועל המשרד להחליט על מפעיל אחד למערך טיפות החלב שיקבע תוכניות, חיסונים ומעקב" והדגישה כי קופת חולים כללית מסרבת להעניק שירותים למבוטחי הקופות האחרות ביישובי יהודה ושומרון, וניכרת הזנחה בתחנות בפריפריה. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ציין את חוסר השיפור בטכנולוגיה בתחנות, כאשר אין מענה טלפוני, חוסר במחשוב והזנחה במצבן הפיזי של התחנות. לדברי ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) "בעיר העתיקה אין ולו טיפת חלב אחת, ואחות אחת נותנת שירות ל-900 תינוקות. אי-אפשר לקבל זאת, כי מדובר בחיי אדם" ואילו חברו לסיעה, דב חנין, הדגיש כי מדובר במערכת שחוסכת כסף למדינה. "כל שקל שנשקיע במניעת מחלות - יחסוך 10 ש"ח בטיפול, אך הבעיה היא מבנית - והמחסור הגדול הוא נובע מהמודל הכלכלי".

מוריה אשכנזי, יו"ר חטיבת בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, הסבירה כי הבעיה היא מחסור חמור בתקנים, שנגרם בגלל חוסר עידכון של הנוהל שנקבע ב-2007. "המשימות המוטלות על אחיות טיפות חלב התרחבו מאוד בשנים האחרונות, אך התקינה נותרה ללא שינוי ולא הותאמה לא לגידול ביילודה ולא למספר המשימות. בטיפות החלב נותנים שירות לכל חתכי האוכלוסייה וללא שיקולים סקטוריאליים כפי שעלול לקרות בקופות החולים. יש לחזק את השירות של טיפות החלב של משרד הבריאות ולא להפריט אותו". עוד הוסיפה אשכנזי כי הבעיה מחריפה כאשר חלק מכוח האדם מוסט לחיסונים של לשכות הבריאות, מה שמחריף את המחסור בכוח אדם בטיפות החלב.

פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות השיב כי המניעה היא נושא מרכזי בפעילות, אך הבעיה המרכזית לדבריו היא שבחוק בריאות ממלכתי נקבע כי טיפות החלב יהיו באחריות המשרד, כאשר 20% מהשירות ניתן על-ידי קופות החולים. "זוהי בעיה מרכזית. בניגוד לקופות חולים שמקבלות גידול בתקציב בהתאם לגידול הדמוגרפי, למשרד הבריאות אין גידול תקציבי. אם יש תקנים לאחיות זה מה שנשאר ולא זז. במרבית המקומות יש עמידה בסטנדרט של האחיות - אחות אחת למאה תינוקות, 50 נשים הרות ו-375 פעוטות (שנה עד שש), והבעיה היא באיוש ובשכר". לדבריו, בשנה הבאה יתווסף תקציב לעיריות כדי להתקרב לתקן הקבוע, שלא עודכן מאז 2007. נוספו 3 חיסונים בטיפת וחלב ופעילויות נוספות כזיהוי דיכאון אחר לידה, זיהוי אלימות במשפחה ועוד. הוא הדגיש כי בקרוב תופעל מערכת תורים ממחושבת שתעקוב אחר צרכי הילד, פותחה מערכת מיחשוב אחידה לכל טיפות החלב, המבצעת מעקב על הטיפול לכל ילד, ובשנה הקרובה מערכת זו תחובר גם לכל בתי החולים בארץ. לדברי אורן גבע, נציג אגף תקציבים באוצר, "תקציב משרד הבריאות נקבע על-פי סדר עדיפויות של הממשלה. התקציב מועבר לפי 'טייס אוטומטי' והמשרד הוא המחליט לאן להעביר את הגידול. אנחנו מכירים שאין די אחיות - ולכן הוכפלו המרכזים להכשרת אחיות".