בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תשלומים של 54 מ"ש בשריפה בכרמל
|
המדינה תשלם 26.2 מיליון שקל ● כלל ביטוח תקבל 29.6 מיליון שקל על הנזקים שכיסתה ● 6 מיליון שקל לתושבי עין הוד, 1.6 מיליון שקל ל-61 בעלי עסקים שנפגעו
|
הדליקה בעספיא. 44 הרוגים [צילום: רונית בן-צבי]
|
|
|
|
|
הסכם פשרה בהיקף של 54 מיליון שקל בעקבות נזקי השריפה הגדולה בכרמל בדצמבר 2010 קיבל (יום א', 13.12.15) תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בחיפה בידי השופט רון סוקול. הפשרה היא על כמחצית מן הסכומים שנתבעו בתיקים אלו. ההסכם כולל בעיקר שיפוי של המדינה לחברות הביטוח שכיסו נזקים שונים שגרמה השריפה, ותשלומים של חברות הביטוח לחלק מן הנפגעים. עוד נקבע במסגרתו פיצוי פרטני לעשרות עסקים ואזרחים שספגו פגיעה לרכושם מן הדליקה הקשה ביותר בתולדות המדינה, בה נספו 44 בני אדם. שופטת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס, אסתר דודקביץ, גישרה בין הצדדים בשמונה תיקים שנדונו בבית המשפט המחוזי בחיפה, ולבסוף הושג ההסכם הבא: - המדינה תשלם 26.2 מיליון שקל.
- חברת הביטוח כלל תקבל 29.6 מיליון שקל, לאחר שתבעה 57 מיליון שקל. היא תשלם 3.5 מיליון שקל למועצה האזורית חוף הכרמל ולכפר האמנים עין הוד.
- חברת ביטוח חקלאי תקבל 11.4 מיליון שקל, לאחר שתבעה 22 מיליון שקל. היא תשלם 2.4 מיליון שקל לקיבוץ בית אורן.
- 32 תושבי עין הוד יקבלו 6 מיליון שקל, לאחר שתבעו 10.7 מיליון שקל.
- 61 עסקים בטירת הכרמל, דליית אל-כרמל, עספיא וקניון חיפה יקבלו 1.6 מיליון שקל, לאחר שתבעו 7.5 מיליון שקל.
- חברת הביטוח מגדל תקבל 2.1 מיליון שקל, לאחר שתבעה 4 מיליון שקל.
- חברת הביטוח הפניקס תקבל 1.85 מיליון שקל, לאחר שתבעה 3.5 מיליון שקל. היא תשלם 2.5 מיליון שקל למכבי האש חיפה.
- חברת הביטוח הראל תשלם 16.7 מיליון שקל לרשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת ומכבי אש חדרה.
- חברת הביטוח שירביט תשלם 2.4 מיליון שקל למועצה המקומית עספיא.
- חברת הביטוח איילון תשלם 200,000 שקל למועצה המקומית דליית אל-כרמל.
|
תאריך:
|
13/12/2015
|
|
|
עודכן:
|
13/12/2015
|
|
איתמר לוין
|
תשלומים של 54 מ"ש בשריפה בכרמל
|
|
ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה (יום ג', 25.11.15) לדיון בהיערכות ישראל לרעידות אדמה. בישיבה השתתפו יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, נציגי משרדי הממשלה השונים, רשויות מקומיות, רשויות החרום והביטחון וחברי כנסת.
|
|
|
"כשנופל על עיר מבול עם כמות מים של שלושה חודשים, היא לא יכולה להיות ערוכה לכך. להיערך לאירוע כל כך יוצא דופן זה תכנון לא נכון ובזבוז הון", אמר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ דודי אמסלם בדיון (יום ג', 24.11.15) על היערכות רשויות מקומיות להתמודדות עם סופות ונזקי טבע, "אבל כשזה קורה, המערכת חייבת לטפל באזרח הנפגע. המערכת המתכננת לוקחת סיכון ולא נערכת לאירועי קיצון, אבל המשמעות היא שבעת צרה היא חייבת לשפות את הנפגעים. מאיפה יביא ראש עיריית אשקלון 20 מיליון שקל כדי לתקן את נזקי השיטפון? יוריד מהחינוך? מהרווחה? במה זה שונה מנחיתת גראד או רעידת אדמה?"
|
|
|
כדור-הארץ מתחמם. הקרחונים נמסים ופני הים עולים לאטם. זו כבר אינה השערה, ניחוש או תחזית זעם לעתיד. זה כבר קורה, והשאלה היא רק כמה מהר זה יקרה. מאז 1880 עלו פני הים בכ-20 סנטימטר, ועל-פי התחזיות צפוי הים לעלות עד סוף המאה הנוכחית בעוד כחצי מטר עד שני מטרים.
|
|
|
בשל תנאי מזג האוויר נסגר (יום ד', 4.11.15) נמל התעופה בן-גוריון להמראות בלבד. בשעה הקרובה מתוכננות 11 טיסות שהמראתן תתעכב. חמישה מטוסים סיימו בואדינג ו-6 בתהליך. כאמור הנחיתות מתקיימות כסדרן.
|
|
|
ב-9 ספטמבר 2015 פורסם דוח מבקר המדינה על אודות המוכנות החסרה של ישראל לשעת חרום בעת אירועים מלחמתיים, ביטחוניים ואחרים, כמו אסונות ופגעי טבע. הדוח החדש, שנוסף לסדרת הדוחות בנושא זה, מבקר את הממשלה ביחס לשורה ארוכה של מחדלים קשים בתחום ההיערכות לחרום, וביניהם בעיקר: "בעיות קשות של ארגון והסדרה מערכתיים של הטיפול הלאומי בעורף"; "היעדר הסדר חקיקתי מקיף לטיפול בעורף", המהווה "ליקוי חמור"; "אין סמכויות לגוף כלשהו לאכוף על הרשויות המקומיות הנחיות בנוגע להיערכות לחרום"; וכן נאמר בו ש"לא נקבע מי הגורם האחראי לטפל בעורף בעת שמתרחש אירוע חרום". כל הטענות הקשות והנכונות הללו, כמו רבות אחרות המוצגות בדוח - פרטניות יותר, אך נוקבות לא פחות - הועלו כבר בעבר. אולם הביקורת של המבקר, כמו גם של מומחים רבים בנושא, לא הביאה עד כה לטיפול מערכתי מקיף בסוגיות אלה. מכאן השאלה: האם ישראל, תשע שנים לאחר כשלון העורף במלחמת לבנון השנייה, אכן אינה מוכנה לשעת חרום?
|
|
|
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
דן מרגלית
אם עד כה ראוי היה להציג את איתמר בן-גביר כעבריין לשעבר הרי שעכשיו הוא בלי לשעבר רק, לכאורה, לפי שעה
|
|
|
תומר ישראלי
אם הייתה הנהגה בישראל, היא הייתה מכוונת ל"מצב סיום" רצוי ונוקטת פעולות בדרך אליו מכיוון שההנהגה בישראל פוחדת מ"מצב סיום", היא עסוקה אך ורק בשימור והמשך המצב הנוכחי
|
|
|
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|