שנת מאסר בפועל למנכ"ל מאפיית ברמן לשעבר, יהודה שניידמן, ולמנכ"ל מאפיות אלומות ודוידוביץ ובניו, ישעיהו דוידוביץ, על חלקם בקרטל הלחם. כך קבע (יום ד', 13.1.16) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
עודד שחם.
במסגרת הקרטל, סיכמו שתי המאפיות - שהיוו 90% מספקי הלחם עליו חל - ומאפיות נוספות על שני מרכיבים. האחד: העלאת מחירים של חלק מן המוצרים, בעיקר במגזר החרדי, אם כי המחיר לצרכן נותר נמוך מן המחיר המירבי שבפיקוח. השני: הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים. הקרטל נמשך שלושה חודשים בשנת 2010 וכלל מנגנונים קפדניים של פיקוח ואכיפה. הוא נפסק רק לאחר שהחלה החקירה הפלילית בנושא.
שחם אומר כי מדיניות הענישה בעבירות של קרטלים היא מאסר בפועל, ולדעתו אין מקום להבדיל בנושא זה בין מנכ"ל שהוא גם בעלים (דוידוביץ) לבין מנכ"ל שכיר. עוד הוא עומד על כך שעל הקרטל החליטו המנכ"לים, שהוא פגע בציבור נרחב הצורך מוצר בסיס ועל כך שלא מדובר היה בהחלטה רגעית, אלא בתוכנית קפדנית שביצועה נפסק רק בשל החקירה הפלילית. לדעת שחם, מאסר של ממש ישיג גם מטרה של הרתעה.
בעניינו של שניידמן אומר שחם, כי הביא בחשבון לקולא את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, את גילו (71), את החרטה שהביע ואת העובדה שעבודתו הסתיימה בשל כתב האישום נגדו. שניידמן גם נקנס ב-200,000 שקל.
לגבי דוידוביץ, אומר שחם כי רוב הנסיבות לקולא - הודאתו החלקית, מצבו הרפואי, נסיבות משפחתיות ועוד - יכולות למלא רק תפקיד חלקי בקביעת העונש. הוא נקנס ב-300,000 שקל.
שחם גזר שישה חודשי עבודות שירות על מרק קינן, שהיה מנהל השיווק של קבוצת דוידוביץ. הוא מסביר, כי נמנע ממאסר בפועל משום שהוצג לו חומר המלמד על נסיבות משפחיות טראגיות חריגות, בהן שליחתו של קינן לכלא תפגע במשפחתו בצורה בלתי מידתית. קינן נקנס ב-100,000 שקל. מאפיית ברמן נקנסה ב-1.4 מיליון שקל, ומאפיות דוידוביץ ואלומות - ב-1.1 מיליון שקל.
את המדינה ייצגו עוה"ד אסף מוזס, זיו יגאל ואייל פרזון; את שניידמן וברמן ייצגו עוה"ד תמר תורג'מן-קדם, זיו שוורץ,
ירון קוסטליץ ואיילת כהן; ואת דוידוביץ וקבוצתו - עוה"ד איריס ניב-סבאג, גל הררי-גולדמן ואלון וינשטיין.