משרד המשפטים מכין הסדר עם היועץ המשפטי המיועד, אביחי מנדלבליט, למניעת ניגוד עניינים בין תפקידו הנוכחי כמזכיר הממשלה לבין תפקידו הבא. כך מסרה (יום א', 17.1.16) מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, בדיון בבג"ץ בעתירות נגד מינויו של מנדלבליט.

לדברי מנדל, הדיון בו החליטה הממשלה על מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי ענה על הציפיות, שכן נדונו בו כל ההיבטים והשרים קיבלו את כל המידע שהוצג בפני ועדת גרוניס, והשרים גם התייחסו להשגות שהועלו נגד המינוי. היא ציטטה את דברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה, ולפיה יש כיום חשיבות עליונה להבנה במשפט בינלאומי בשל ההתמודדות של ישראל בתחום זה - ועליו כתב מנדלבליט את הדוקטורט שלו.

"זה לא שיקול זר, ששרת המשפטים ושרי הממשלה יחשבו שמועמד בעל כישורים כה גבוהים הוא המועמד הנכון, ושלכן ניתן להסתפק במועמד אחד", אמרה מנדל. לדבריה, העובדה שהוועדה המליצה על מנדלבליט למרות שלא הכריעה בנוגע לחלקו בפרשת הרפז, מלמדת שהיא סברה שהפרשה אינה מהווה מניעה למנותו.


הוועדה לא הסיקה


השופט צבי זילברטל שאל, מדוע ניתן להתייחס בצורה שווה לחוות דעתו של היועץ יהודה וינשטיין בנוגע למנדלבליט, ולחוות הדעת שהוצגו לוועדה ולפיה אין בה כדי למנוע את המינוי. מנדל השיבה, שחוות הדעת אינה מהווה קביעה משפטית, אלא מצע לבחינת המשך תפקידו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה, אם כי תגובתו של מנדלבליט לא הוגשה לווינשטיין אלא רק לוועדת גרוניס.

השופט יצחק עמית אמר, כי המדינה מבקשת להסתמך על החלטת ועדת גרוניס - שקבעה שאין לה כלים להכריע בין הטענות העובדתיות הסותרות של וינשטיין ומנדלבליט. "הוועדה אומרת: ניוטרל - אני לא עושה דבר. ואז יש לנו את חוות דעת היועץ המשפטי, ומולה - עם כל הכבוד הראוי - יש לנו את גירסת מנדלבליט ומכתב תומך [של משה לדור]", הוסיף. מנדל השיבה, שהוועדה התייחסה למכלול ההקשר, ו"אי הסקת מסקנה לכאן ולכאן אינה מונעת ממנה להמשיך ולבדוק את מועמדותו, והיא קובעת שהיא כשיר וראוי לתפקיד".

זילברטל המשיך: "גבירתי אומרת שהם עשו את זה במשתמע, וזה נכון. השאלה היא אם זה מספיק". מנדל השיבה, שמדובר בוועדה נכבדה מאוד, שידעה מה מונח לפניה והיא החליטה להמשיך ולבחון את מועמדותו של מנדלבליט. היא ציינה, כי הנשיא בדימוס אשר גרוניס הסתייג ממנדלבליט רק בסוגיית הצינון, ואילו בנושא הרפז הדעה הייתה פה אחד.


"אולי כל מיני דברים"


מנדל דחתה את ביקורתה של התנועה לאיכות השלטון נגד הפגישות בין שקד לבין ארבעה מחברי הוועדה. לדבריה, גם אם נפל פגם בכך שהפגישות לא היו עם מליאת הוועדה, אין הן פוסלות את עבודת הוועדה ואת החלטת הממשלה, שכן ועדת שמגר התירה לשר המשפטים ולראש הממשלה להציג בפני ועדת האיתור את עמדתם לגבי הכישורים הנדרשים מהמועמדים.

עמית שאל את בא-כוחו של מנדלבליט, עו"ד מייק בלאס, מדוע מנדלבליט לא שלח בנובמבר-דצמבר לווינשטיין את תגובתו לחוות הדעת בעניינו בפרשת הרפז. בלאס השיב, שמדובר בכמות עצומה של חומר, ולכן הוא גיבש את התייחסותו רק בספטמבר שעבר ואז העביר אותה לוועדת גרוניס. זילברטל שאל מה לגבי קביעותיו של וינשטיין על הסתירה בגרסאותיו של מנדלבליט. בלאס השיב, כי מנדלבליט התייחס לשאלותיהם של החוקרים, אשר הועלו בפניו ארבע שנים לאחר האירוע ובלא שכל החומר לפניו.

השופטים ציינו, כי וינשטיין נמנע מלהגיב על עמדתו של מנדלבליט. זילברטל הוסיף: "הוועדה קבעה שפרשת הרפז לא מפריעה לה". עו"ד יובל יועז, נציג אומ"ץ, השיב, שלא כך יש להבין את מכתבו של גרוניס, ולכן יש לשקול לבקש מגרוניס תצהיר בנוגע לטיפולה בפרשת הרפז. לדבריו, פרשת הרפז אינה פוגעת בכל הכבוד המגיע למנדלבליט, אלא פוסלת אותו מלשמש כיועץ המשפטי.

בנוגע לצינון אמר בלאס, כי מנדלבליט שייך לזן מזכירי הממשלה המקצועיים ולא אלו שהם אנשים פוליטיים. לטענתו, כי אין כל חובה חוקית לצינון במקרה זה, הרציונל שבבסיס חובת הצינון אינו חל במקרה זה, וכל שיש לבחון הוא את סבירות החלטת הממשלה. לאחר שהוועדה, היועץ המשפטי והממשלה סברו שאין בכך בעיה - אין עילה להתערבות בג"ץ, הוא סבור.

זילברטל שאל את נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד צפריר נגבי, האם אין פגם בכך ששקד נפגשה עם חברי הוועדה ולא עם מליאת הוועדה. הוא השיב, שגם אם נפל בכך פגם - אין בו כדי לפסול את החלטת הוועדה. זילברטל: "אולי היה בפגישה משהו שצריך לאיין את ההחלטה? אולי כל מיני דברים, הס מלהזכיר". נגבי: "לא היינו שם ואיננו יודעים מה נאמר. עצם קיום הפגישה אינו פוסל".