ועדת הבריאות אישרה (יום ד', 16.3.16) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת הרוקחים, לפיה יוסדרו ויוחמרו הפיקוח והענישה על בעלי בתי מרקחת, רוקחים, יצרנים ויבואנים של תרופות (כולל תאגידים), במקרי זיוף, גניבה ושימוש במוצר פגום של תרופות ותכשירים ("פשיעה פרמצבטית"). הצעת החוק קובעת עונשי מאסר של עד שנה והטלת עיצומים כספיים בסך של עד 300 אלף ש"ח במקרים אלה.
בנוסף, הצעת החוק מסדירה הוראות שיווק, יבוא, אחסנה ומכירה נאותים של תרופות בבתי מרקחת, נהלים להסרה מהמדפים של תרופות פגומות ויידוע הציבור לגביהן. בין היתר נקבע כי משרד הבריאות רשאי להורות על איסור יצור או שיווק של תכשיר או מוצר העלול להזיק לבריאות הציבור, וכן על השמדתו.
עוד קובעת הצעת החוק, כי רוקח שהוא בעל ותק של שנתיים לפחות במקצוע רשאי לתת ללקוח תרופה ללא מרשם רופא במקרים דחופים, לאחר בירור המצב הרפואי של הלקוח, ולאחר התחייבות של הלקוח להעביר מרשם חתום על-ידי רופא תוך 72 שעות. התרופה תנופק ל-7 ימים מקסימום. עם זאת, רוקח לא יהיה רשאי לנפק תכשיר המוגדר כ"סם מסוכן". נציג ההסתדרות הרפואית, פרופ' אליעזר רחמילביץ', אמר בדיונים קודמים בנושא: "אני חושש מאסון. חייב להיות רופא מעורב ומייעץ בעניין". בדיון היום ביקש להגדיר מהו מקרה דחוף. יו"ר הוועדה, ח"כ
אלי אלאלוף, השיב כי הוא סומך ידו על מקצועיות הרוקחים, וכי דחיפות היא בעיני החולה והתרשמות הרוקח. "אינני מכיר מישהו שבא לבקש תרופה סתם כך", אמר.
החוק לא יחול על ארגוני צדקה המעבירים תכשירים לחולים, בתנאי שהתכשיר הועבר לארגון על-ידי חולה או בן משפחתו, יוחזק בתנאים נאותים ובכמות לשימוש אישי בלבד. שר הבריאות,
יעקב ליצמן, אמר בדיון: "לא נקשה על ארגונים הפועלים למען צדקה ללא תמורה".
בדיונים קודמים שנערכו בנושא, אמר ראש אגף האכיפה במשרד הבריאות, מיקי אריאלי, כי מדי שנה נפתחים מאות תיקים במשטרה, בפרקליטות ובמס הכנסה בשל מכירת תרופות מזויפות, גנובות, או כאלה שהיו אמורות להיות מושמדות. "כיום מאפשר החוק רק חצי שנת מאסר, ולמשטרת ישראל לא שווה להתעסק בזה", אמר אריאלי. מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות, ד"ר איל שורצברג: "הכלים החדשים שנותנת לנו הצעת החוק ימנעו פגיעה בבריאות הציבור. אנחנו לא מבקשים להעניש, אלא לפקח". מנכ"ל הסתדרות הרוקחים, אמיר ניצן, התריע: "בתי מרקחת בקהילה עלולים לקרוס מכובד הקנסות".