עיריית בני ברק משתמשת בדיני התכנון והבנייה כדי ליטול לעצמה ללא תמורה מגרש בעיר - קובעת (14.4.16) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ.
בשנת 1996 הצטווה אברהם לסט להרוס שתי סככות שהקים במגרש שבבעלותו בבני ברק - האחת בשטח של 363 מ"ר והשנייה בשטח של 37 מ"ר. הוא לא עשה זאת, ובשנת 2014 הגישה העירייה כתב אישום נגדו על אי-קיום צו שיפוטי. בית המשפט לעניינים מקומיים בבני ברק הרשיע אותו והטיל עליו קנס של 60,000 שקל.
חיימוביץ דחתה את טענותיו של לסט נגד הרשעתו, אך קיבלה את טענתו להגנה מן הצדק. תחילה מצטטת חיימוביץ את טענותיו של לסט: "המערער טוען, כי הוכיח שההליך שיזמה המשיבה שנים רבות לאחר גזר הדין, מהווה חלק מסדרה ארוכה של הליכים פליליים ואזרחיים אותם היא נוקטת נגדו, בשל רצונה להפקיע את חלקתו, מבלי לשלם לו פיצוי, כולל ניסיון לתפוס בכוח את החזקה בבית העסק שלו.
"כל אלה נעשים לצורך השגת מטרות כלכליות שאין להן קשר עם אכיפת דיני התכנון והבנייה. מדובר בהתנהגות שערורייתית, ובניסיון להשיג בדרכים לא-הוגנות מטרות כלכליות הזרות לאכיפת דיני התכנון והבנייה".
חיימוביץ ממשיכה: "אני מקבלת טענות אלה של המערער. הצווים לא נאכפו במשך למעלה מ-16 שנה, וזאת ללא כל סיבה, ובאופן המרמז על הסכמה שבשתיקה של הרשות להמשך קיומם של המבנים, וייתכן אף כי בשל כך נמנע המערער מקידומם של הליכי קבלת היתר. על כן, אכיפת הצווים כיום, עם היוולדו של אינטרס כלכלי בנכס של המערער, מטילה צל כבד על תום הלב של הרשות".
נסיבות אלו אינן מצדיקות הימנעות מהריסת הסככות, מדגישה חיימוביץ, בשל האינטרס הציבורי שבהריסת בנייה בלתי חוקית - אך מצדיקות הקלה משמעותית בעונש. לפיכך, היא קבעה הקנס שיוטל על לסט יעמוד על 10,000 שקל בלבד. את לסט ייצג עו"ד אביר בראל, ואת עיריית בני ברק - עו"ד יעל מרמור.
