לחיצת יד מהמנכ"ל גרמה למחסנאי להתרגשות כה עזה, עד שהוא לקה בשבץ - ולכן מדובר בתאונת עבודה. כך קבעה (31.5.16) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, ד"ר אריאלה גילצר-כץ.
גבריאל וקנין הועסק כמנהל מחסן בחברת המשקם. בפברואר 2013 ביקר מנכ"ל המשקם דאז, ליאור שטרסברג, בסניף בו הועסק וקנין, לחץ את ידו והחמיא לו על עבודתו. דקות אחדות לאחר מכן הובהל וקנין לבית החולים בילינסון ונקבע שלקה בשבץ. הביטוח הלאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה ולפיכך פנה וקנין לבית הדין.
ד"ר שגיא הרנוף, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין, שלל את הקשר בין האירוע לבין השבץ, באומרו שרק אירועים שליליים יוצאי דופן עלולים לגרום לתוצאה זו. אולם בשל האפשרות שחוות דעתו של הרנוף הושפעה מאסכולה אליה הוא משתייך, החליטה גילצר-כץ בצעד יוצא דופן למנות מומחה נוסף - פרופ' אבינועם רכס. הלה קבע, כי קיים קשר בין לחיצת היד והמחמאות לבין השבץ, וגילצר-כץ קיבלה את עמדתו.
גילצר-כץ אומרת, כי דחק נפשי בלתי רגיל יכול להיווצר הן כתוצאה מתחושה שלילית קיצונית (כגון הודעת פיטורים, פחד או בהלה) - אך גם מתחושה חיובית (כגון הודעה מפתיעה או אמרה מרגשת). "בחינת 'חריגות האירוע' תיבחן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנפגע והאם האירוע היה חריג ביחס למצבו של הנתבע ולא ביחס למאן דהוא", היא מוסיפה.
נציגי הציבור נילי מאיר וגיל אלוני הסכימו עם גילצר-כץ. את וקנין ייצג עו"ד אסף ברק, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד רועי הררי.
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
