|
פרץ. לא הייתה עדתיות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
האתרים וואלה ו-ynet הגישו בקשה שכל תכליתה סיפוק יצר המציצנות בנוגע לזמר קובי פרץ. כך אומרת (27.9.10) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי, שדחתה את הבקשה לאשר פרסום של חומר חקירה ויזואלי.
הבקשה נגעה לשני העימותים בין פרץ לבין אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, שהפך לעד מדינה, ולפתיחת הכספת של פרץ בבנק דיסקונט, בה התגלו מאות אלפי דולרים. פרץ הורשע בעבירות מס במיליוני שקלים ונדון לשנתיים מאסר; הערעורים ההדדיים תלויים ועומדים בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.
החוק אוסר לפרסם חומר חקירה ויזואלי שלא הוגש כראיה, אלא באישורו של בית המשפט. מרגולין-יחידי אומרת: "אופי ההתעניינות הוא רכילותי בעיקרו, והחומר המבוקש נועד לקדם תכלית מציצנית בקשר לאמן מפורסם ואף נערץ בקרב חלק מהציבור, אך אין בו כל תרומה לדיון ציבורי ביחס לאפליה עדתית ואין בו תרומה לקידום חופש הציבור לדעת".
וואלה ו-ynet התייחסו לטענותיו של פרץ לפיהן הופלה על-רקע עדתי, ועל כך אומרת מרגולין-יחידי: "צפייה בסרטונים מלמדת שאין בעימותים אינטראקציה בין החוקרים לבין הנאשם, החורגת מהצגת שאלות ומתן תשובות, והיחסים בין החוקרים לנחקר נראים ענייניים, נינוחים ולבביים". היא מציינת, כי גם פרץ לא טען לאפליה עדתית במהלך חקירתו. בסיום אחד העימותים עם יעיש נקלע פרץ למה שמרגולין-יחידי מכנה "רגע שפל", ואומרת שפרסומו של קטע זה לא ישיג דבר מלבד הבכתו.
טענה נוספת של האתרים הייתה, שפרץ עצמו פנה לתקשורת בנושא משפטו. על כך משיבה מרגולין-יחידי באומרה, שפרץ אינו כפוף למגבלות חוקיות, החלות על המפרסם ולא עליו, וכאמור - בנוגע לחומר חקירה קיים איסור פרסום מפורש בחוק. הציבור יכול לדעת מה התרחש גם בלא השפלתו של פרץ ופגיעה בו שלא לצורך, היא מסכמת.