"אם היית עושה לי את האיום הזה - הייתי מתפטר והייתי אומר לכל שופטי בית המשפט העליון להתפטר. אם יהיו איומים - כולנו יוצאים לגמלאות, ואציע את זה לכל חברי". זוהי תגובתו של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון,
אהרן ברק, להצעת החוק לביטול הווטו של שופטי העליון על מינוי שופטים לערכאה זו.
את הצעת החוק הגיש ח"כ
רוברט אילטוב (
ישראל ביתנו), החבר בוועדה למינוי שופטים. נאמר בה, כי שופטי העליון יתמנו ברוב רגיל מבין תשעת חברי הוועדה - ולא ברוב של שבעה כנדרש כיום. מאחר ששלושה משופטי העליון חברים בוועדה, ולרוב הם מצביעים יחדיו, הרי שבפועל יש להם זכות וטו על המינויים. ההצעה זוכה לגיבויה של השרה
איילת שקד, וכונתה בידי הנשיאה הנוכחית,
מרים נאור, "אקדח על השולחן".
ברק דיבר (יום ה', 1.12.16) בכינוס העמותה למשפט ציבורי. הוא נימק את עמדתו בכך ש"צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, גם אם יש דעות שונות. טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהורנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. אי-אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה".
ברק הדגים זאת על עצמו, באומרו שהיו לו יחסי חברות מצוינים עם
מנחם אלון, שהיה בר-הפלוגתא הגדול ביותר שלו; "הוא התייעץ אתי כאשר הציעו לו להתמודד על נשיאות המדינה". ברק טען: "מעולם לא פסלתי אדם בכלל דעותיו, למרות מה שאתם חושבים; זו אגדה. נלחמתי למנות אנשים שידעתי שיילחמו נגדי, כמו
אשר גרוניס ו
מישאל חשין".
הוא פנה במישרין לשקד, שנכחה בכינוס, והתייחס לדבריה בשבוע שעבר לפיהם יש חשיבות לדעותיהם של המועמדים לעליון: "הבדיקה של הוועדה לא צריכה להיות על הדעות הפוליטיות והחברתיות. כאשר תמני את הטובים ביותר, יהיו שם כולם - גם אקטיביסטים וגם שמרנים". בנימה מפויסת יותר, אמר ברק: "אני סומך על כך שיגיעו להסדר, ואני יודע שאפשר להגיע".
ברק פתח דווקא בציון נקודת הסכמה מרכזית שלו עם שקד: היחס לפסק דין בנק מזרחי משנת 1995, בו קבע בית המשפט העליון לראשונה את סמכותו לבטל חוקים הנוגדים את חוקי היסוד. לדבריו, בפגישתם הראשונה הוא שאל אותה מהי עמדתה לגבי אותו פסק דין, ושמח לשמוע שהיא תומכת בו. "כיום זוהי דעת הרוב בציבור הישראלי, למעט אולי כמה חברי כנסת", טען.
ברק הסביר, שפסק דין זה החדיר את ההכרה לפיה הכנסת יכולה ליצור חקיקה המגבילה את כוחה-שלה. "מזה באה חשיבותן של זכויות האדם, המעוגנות בחוקי היסוד והן יכולות לבטל כל חוק שאינו מידתי". ברק סבור, שהכנסת לוקחת ברצינות רבה עובדה זו במסגרת עבודת החקיקה, וגם בית המשפט העליון "מרוסן מאוד מאוד" ביישום פסק הדין. "השופטים מבינים את הבעייתיות של בנק מזרחי והם מאוד זהירים".
לדעת ברק, פסק הדין יצר דו-שיח בין הכנסת לבית המשפט, כאשר גם בית המשפט העליון יודע שאין המדובר במונולוג, ולכן הוא זהיר בסעדים הניתנים לאחר ביטול חוק ומעניק זמן להתארגנות. ברק הפתיע באומרו: "הרשות הבכירה, האחות הגדולה, היא הכנסת, וכל שלוש הרשויות צריכות לחיות במערכת חיים משותפת, לחשוב זו על זו ולדאוג זו לזו. גם אם המחוקק עושה טעויות ודברים שלא ייעשו - אסור לי לפגוע במעמדו החוקתי, כי זה המחוקק שלי".
שקד העירה, כי במהלך דיונים במשרדה עלתה האפשרות לתקן את חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו, כך שיגביל את הביקורת השיפוטית עליו. ברק השיב, כי כבר כתב בעבר שתיקון שכזה יהיה חוקתי, אך לצד זאת טען שהמצב כיום בלתי נסבל, שכן ניתן לתקן כמעט כל חוק יסוד ברוב של שניים נגד אחד. "המפעל החוקתי שלנו בנוי על דיונות, קל מאוד לעשות את השינויים וכל ממשלה עושה את זה".
לדעת ברק, יש להשלים את מפעל החוקה - ואז ניתן יהיה גם לקבוע סעיף התגברות, שיאפשר לכנסת לאשרר חוק שיבוטל בידי בג"ץ. במצב הנוכחי, הסביר, הדיון מתמקד בזהות שופטי העליון - אבל זוהי שאלה משנית, שכן הכנסת יכולה בכל עת לשנות את המסגרת החוקתית. הוא אמר לשקד: "חוץ מזכויות האדם, הדברים כמעט גמורים - ובנושא הזה אפשר להסתפק במה שיש או להוסיף משהו קטן. אני לא נופל מהכסא את תהיה יכולת התגברות אם כל המפעל הזה ייגמר, אבל אולי אז לא יהיה צורך בזה".