הרב יוסף אליצור מישיבת "עוד יוסף חי" שביצהר זומן לשימוע, לפני שיוחלט סופית האם להעמידו לדין על הסתה לאלימות. את ההחלטה הסופית יקבל היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט.
אליצור היה גם מורה של בני נוער במועצה האזורית שומרון, ובעל טור דעה באתר "הקול היהודי". אליצור הוא מחבר הספר "תורת המלך", בעניינו הוחלט שלא לנקוט צעדים פליליים.
משרד המשפטים מסר, כי החשדות נגד אליצור עוסקים בשני מאמרים שפרסם במאי 2013, ובהם לטענת הפרקליטות הוא הסית לפעולות אלימות נגד ערבים.
ב-1.5.13, יממה לאחר רצח אביתר בורובסקי מיצהר בצומת תפוח, כתב אליצור: "ישנה תופעה ההולכת ומתרחבת של פעולות שעושים יהודים חמים כנגד האויב. אפשר לראות בכך מעשים נואשים של ציבור שנדחק לפינה, אבל מי שיתקרב יבחין כי מדובר בניצנים של ציבור הולך וגדל שלוקח אחריות על ביטחון היהודים. אחרי הירצחו של הקדוש, אביתר בורובסקי הי"ד, התבצעו פעולות שונות ברחבי הארץ. הפעולות כוונו בעיקר כנגד האוכלוסייה הערבית, המחפה על פשע".
עוד כתב אליצור: "העיקר הוא שהולך ומתרקם ציבור שיש לו חזון אחר, חזון של שלטון שמייצג את העם היהודי... הפעולות הללו אינן נובעות מייאוש; הן מעשים ראשוניים של הרמת ראש על-ידי ציבור חדש. במעשים הללו מתחילים להתבטא היהודים המפוכחים, אלה שמבינים שהיהדות היא עיקר הקיום שלנו פה. המעשים הללו הם ניצנים ראשונים של אמון יהודי, ערבות הדדית, ודאגה לשלום היהודים בארץ ישראל ובעולם".
כעבור ארבעה שבועות, לקראת יום השלושים להירצחו של בורובסקי, כתב אליצור: "אני לא בא להמעיט בכישרונותיהם של מבצעי 'תג מחיר' האלמוניים, וביכולת המבצעית שלהם. ובכל זאת - דומני שהסיבה לכישלון המהדהד של כוחות הביטחון בתפיסת אלה שמבצעים מה שהם מכנים 'תג מחיר' קשורה גם - אם לא בעיקר- לשלל הביטויים שדוברים בתקשורת ובמערכת הפוליטית נוטים להוסיף לדיון בשאלה.
"למשל: 'כיצד ייתכן שכוחות הביטחון לא מצליחים לתפוס את קומץ הקיצונים שמבצעים את המעשים המתועבים הללו?'. הנה, במשפט הזה הכניס הדובר הנכבד הנחת יסוד: המעשים הללו מתועבים, לא מובנים, אין בהם שום הגיון. ממילא - ברור שמדובר בקומץ קיצונים והזויים, וכיצד ייתכן שכוחות הביטחון אינם מתמודדים עם קומץ שכזה?
"אותם כוחות שבשם התפיסה המבינה את הצד הערבי הרצחני מחליטים 'להכיל' את הרצחנות הערבית ולהפקיר את חיילי צה"ל למשיסה וקלס יומיומיים - אותם אנשים פשוט לא מסוגלים להאמין שהצד היהודי מוכרח להתקומם. הם לא מסוגלים להבין שכאשר מתייחסים בסלחנות מופלגת לאלימות של בני הנכר ודורכים על הציבור היהודי - יוצרים ציבור הולך וגדל שמבין שהוא מוכרח לעשות מעשים כדי להתגונן מפני הרשעות המאיימת על היהודים בארץ ישראל. אולי מעטים מבצעים בפועל את המעשים המדוברים - אבל רבים יותר ויותר מבינים את המעשים הללו, ומרגישים שטוב שיש מי שעוד לב חם בו לבעור כנגד העוול והרשעות, נגד ה'הכלה' וה'סובלנות' שנותנים עוד ועוד כוח ותחושת ניצחון בידי הצד הרצחני והאלים.
"...המעשים הללו, שנולדים מחום ומערבות הדדית של יהודים, אינם התכלית (גם אם בהחלט אפשר להבין אותם במציאות הנוכחית). בסופו של דבר איש אינו רוצה לחיות באנרכיה, וגם אם יש זמן שבו נאלצים לחיות לפי חוק הג'ונגל ולהראות לרשעי אומות העולם שגם במשחק הזה יהודים יכולים לשחק".
