בן נשיא, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפך כל טלפון חכם או אביזר חכם (כמו שעון או משקפיים) באמצעות תוכנה למכשיר ינשוף וירטואלי למדידת רמת האלכוהול בדם. המערכת מתעדת באופן חד-פעמי את צורת ההליכה של האדם בדרכו לבר ולאחר מכן מתעדת את צורת ההליכה בדרכו חזרה, במטרה לקבוע את רמת השכרות שלו.
המערכת מבצעת תיעוד התחלתי של הדרך מהמכונית לבר, ולאחר מכן ממשיכה לתעד ברצף את צורת ההליכה ומשווה אותה לתיעוד ההתחלתי, במטרה לקבוע אם האדם שיכור או לא.
נשיא והמנחים שלו, פרופ' יובל אלוביץ ופרופ' ליאור רוקח מהמחלקה להנדסת מערכות תכנה ומידע של אוניברסיטת בן-גוריון, רתמו לעזרתם את החיישנים השונים הקיימים בטלפונים חכמים או באביזרים חכמים נישאים אחרים, כדי לזהות את השינויים בצורת ההליכה לאחר צריכת אלכוהול. האלכוהול משפיע בבירור על צורת ההליכה באופן הניתן לגילוי באמצעות החיישנים המובנים במכשירים שכולנו נושאים עלינו כל הזמן. המערכת יכולה לזהות אפילו כמויות מזעריות של אלכוהול, באמצעות שימוש בחיישנים המובנים הקיימים במכשיר ובאלגוריתמים של למידה חישובית.
החוקרים פיתחו את המערכת שלהם בעזרת נתונים שנאספו מ-30 נבדקים שונים (60% גברים ו-40% נשים) שהשתמשו במשקפי גוגל, שעון LG-G, צמיד חכם של Microsoft וטלפון חכם Galaxy S4 של
סמסונג. התוצאות התבססו על שתי דוגמאות הליכה שונות של כל נבדק בשלושה ברים שונים בתל אביב, במהלך חמישה לילות. התוצאות אומתו מול מכשיר ינשוף תקין של המשטרה, והתגלה כי המערכת זיהתה נכונה את כל האנשים השיכורים שזיהה מכשיר הינשוף.
אמנם הניסוי נערך על אנשים המשתמשים בכל ארבעת המכשירים, אך נשיא טוען שהמערכת עובדת באופן מדויק ביותר בהתבסס על שניים מהם ביחד (שעון חכם וטלפון חכם מספיקים). כפי שמתברר, אביזרים חכמים הם שוק מתפתח: 275 מיליון יחידות נמכרו בשנת 2016, והתחזית היא שיימכרו עוד 322 מיליון יחידות בשנת 2017. נוסף על כך, קבוצות הגיל שנוהגות הכי הרבה בהשפעת אלכוהול הן גם הצרכניות הגדולות ביותר של אביזרים כאלה. עובדה זו הופכת את הטכנולוגיה הזו לרלוונטית במיוחד לדפוסי הצריכה שלהם.
