איש העסקים ניסים דג'לדטי הורשע (יום ה', 26.1.17) בהעלמת הכנסות בסך 40 מיליון שקל בעשור הקודם. דג'לדטי כבר נדון ל-30 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בניסיון להשתלט על עסקיו של שותפו, האולידגרך אלכסיי זכרנקו, לאחר שהלה נעלם ברוסיה ומאוחר יותר נקבע שנרצח.
ההעלמות בוצעו אישית בידי דג'לדטי ובעיקר בשורה של חברות בהן שלט: אינפיניטי בית השקעות, החבובות חנות הצעצועים שלי, באבל אימפריום סחר וגיל תום טריידינג. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דנה אמיר, דחתה את טענות ההגנה של דג'לדטי - הן במישור הנקודתי העובדתי והן במישור העקרוני המשפטי.
דג'דלטי פעל בעסקי אשראי, מימון, מתן הלוואות וניכיון צ'קים, הקים וניהל חברות שונות, זרות ומקומיות, אשר רובן נרשמו על שם בעלות בדויה ואנשי קש, בעוד שהוא ששלט בפעילות החברות ובחשבונותיהן. בראשית שנות ה-2000 דג'לדטי הוכרז כפושט רגל, אך למרות זאת המשיך בפעילותו העסקית והניב רווחים.
בשנת 2004, לאחר שהופטר מפשיטת הרגל, הקים דד'לדטי את אינפיניטי בית השקעות, עסקה בתיווך ובהשקעות בעסקי נדל"ן, גז ונפט. כחודש לאחר הקמת החברה, התקשר דג'לדטי עם החברה הרוסית לקידוחי נפט טרנס נפטא, שרכשה ממנו את מניות אינפיניטי תמורת 225,000 דולר - עליהם לא דיווח.
לדברי אמיר, אין בסיס לטענותיו של דג'לדטי לפיהן לא היה בעל השליטה בשתיים מן החברות, וכי בפועל הוא הסתיר את מעורבותו בהן כדי שיוכל לדווח על הכנסות קטנות בהרבה. דג'לדטי גם לא הוכיח את טענתו לפיה לחלק מן החברות היו הפסדים ולכן לא היה מחויב לשלם מס על הכנסותיהן.
דג'לדטי העלה גם טענות להגנה מן הצדק, ובעיקר - שההליכים נגדו סבלו משיהוי בלתי סביר. על כך אומרת אמיר, כי חלק משמעותי מן העיכוב נבע ממעשיו של דג'לדטי עצמו, וכי גם אם היה שיהוי - הוא לא פגע בצורה משמעותית בהגנתו. עוד נקבע, כי הוא לא הופלה לרעה בהשוואה ליועץ המס עידו קרמר, אשר הכין את דוחותיו, שכן קרמר אומנם היה צריך לתהות על כמה מפרטי הדוחות - אך לא הוא הנושא באחריות הפלילית לתוכנם. לבסוף דחתה אמיר את הטענה לפיה המדינה רודפת של דג'לדטי מאז פרשת זכרנקו. את המדינה ייצג עו"ד
נועם עוזיאל, ואת דג'לדטי - עו"ד צבי קלנג.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
