המחלקה לחקירות שוטרים ושני חוקרים בכירים בה תפרו תיק שוחד לניצב-משנה אילן סרדל, שהיה מפקד תחנת זבולון, בעקבות תלונות של בעלי עניין שביקשו לסלקו מן המרוץ לתפקיד המפכ"ל. כך טוען סרדל, בתביעה בסך 5 מיליון שקל שהגיש (יום ב', 5.3.18) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הנתבעים הם מח"ש; סגן מפקד המחלקה,
משה סעדה; החוקר הבכיר רב-פקד דובי שרצר; והחוקרת שרית עדיקא. סרדל מייחס לשלושה אחריות אישית לחקירה נגדו וטוען שהם התעלמו ביודעין מכל הראיות לחפותו. לדבריו, סעדה ושרצר הובילו את תפירת התיק ועדיקא עשתה זאת על-פי הוראותיהם. עוד מייחס סרדל לשרצר הטרדה מינית כלפיו במהלך החקירה.
סרדל שימש בשנים 2015-2012 כמפקד תחנת זבולון, ואומר שלא הסתיר את שאיפתו להתמנות למפכ"ל. לטענתו, בעלי אינטרסים זרים ביקשו לבלום את קידומו ושלחו למח"ש עשרות מכתבים אנונימיים, ולצידם פעלו מי שנחקרו בתחנת זבולון וביקשו להפיל את העומד בראשה. עוד הוא טוען, כי הצטיינותו המתמשכת "הרגיזה קצינים במחוז בפרט ובמשטרה בכלל", וכל אלו גרמו לפתיחת החקירה נגדו.
לטענת סרדל, חוקרי מח"ש כלל לא רצו לנהל חקירה אוביקטיבית בעניינו, אלא סימנו את המטרה ולא התעניינו בעובדות ובאמת. הוא מייחס לסעדה, שרצר ועדיקא את המטרה לתפור לו תיק בכל מחיר. לדברי סרדל, בחקירה בעניינו השתתפו 70 אנשי מח"ש, נבדקו 100,000 החלטות שקיבל, נחקרו 200 איש, נעצרו תריסר חשודים, הוא עצמו נעצר לארבעה ימים, עשרות טלפונים ניידים פורקו ונעשה שימוש בכל אמצעי החקירה הטכנולוגיים. אולם הוא טוען, כל אלו לא העלו דבר, ובדיקות הפוליגרף שעבר הוכיחו שהוא דובר אמת.
עוד אומר סרדל, כי החוקרים אף מסרו מידע מטעה לבית המשפט כדי שיאריך את מעצרו. האזנות סתר ממושכות לא הניבו אף ראיה לשוחד, אך החוקרים העמידו פנים כאילו המצב היה הפוך. עדיקא סירבה לכתוב את תשובותיו ולקרוא את הפרוטוקולים של הישיבות שניהל, הוא ממשיך. החוקרים השמיעו לו קטעי הקלטות, תוך השמטה מכוונת של הקטעים שהוכיחו שאין יסוד לחשדות נגדו.
לדברי סרדל, עדיקא עצמה אמרה לו שאין יסוד לחשדות ושהיא פועלת בהנחייתם של סעדה ושרצר. הללו גם שמו להם למטרה לשבור אותו מבחינה נפשית, ושרצר אף אמר לחוקר דרור תא-שמע מדוע החזיק לסרדל את נשקו: "הכי טוב שיתאבד, הוא לא מעניין אותי". עוד הוא טוען, כי שרצר הטריד אותו מינית בכך שגהר מעליו בתנוחת בעילה ובכך שהכניס ידיו לתחתוניו (של שרצר) תוך כדי חקירה "והחל מענג עצמו".
כתב התביעה מצטט אמירות שמייחס סרדל לחוקרי מח"ש, בניסיון להפליל אותו ולהשיג שיתוף פעולה נגדו מצד שוטרים אחרים. בין היתר, הוא טוען, איימו החוקרים לעצור את מפקד תחנת ביאליק, תאופיק אבו-אני, ואת רב-פקד כלף כעביה אם לא יפלילו את סרדל. ואכן, הוא אומר, אבו-אני נשלח למעצר בית וכעביה נחקר מאוחר יותר בחשד לקבלת שוחד.
עוד נטען בתביעה, כי החוקרים הכפישו בצורה קשה את סרדל בפני נחקרים אחרים. כך למשל אמרו לכעביה: "סרדל תפור וסגור בעבירות חמורות שביצע"; למנכ"ל הפועל חיפה וידידו של סרדל, אפרים גבאי, אמרו: "הוא מושחת בן מושחת, עושה אורגיות איתך ועם אחרים, עוד לא ראינו מושחת כמותו, הלך איתך כמו ראש משפחת פשע"; ולסגן-ניצב עמית פולק: "אילן מתרועע עם עבריינים, יושב עם עבריינים, אוכל איתם, שותה איתם".
לטענת סרדל, קצינים בכירים מאוד במשטרה אישרו באוזניו שמח"ש נוהגת לתפור תיקים, אך אמרו ש"אין מה לעשות נגד מח"ש, הם מושחתים". מפקד המחוז,
עמוס יעקב, השעה אותו בסוף 2016 לפי דרישת מח"ש ואמר לו: "צריך לעשות סוף למח"ש עם כל תפירת התיקים. ידוע שהם עושים מה שהם רוצים".
לבסוף הסכים סרדל להצעתו של סעדה לחתום על מכתב בו יודה, כי במסגרת תפקידו אפשר למקורביו לפנות אליו בעניינים הקשורים לעבודת המשטרה. לטענת סרדל, המדובר היה רק בחלק ממדיניות הדלת הפתוחה שהנהיג בתחנת זבולון, אך בלית ברירה חתם על המכתב כדי לסיים את הפרשה - בלא כל הליך פלילי או משמעתי. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, וטרם הוגש כתב הגנה.
