משרד הבריאות אינו תומך בהצעת החוק הפרטית של ח"כ
בני בגין להסדיר ניסויים רפואיים בבני-אדם. כך ציינה עו"ד טליה אגמון, מהייעוץ המשפטי של משרד הבריאות, במהלך דיון שערכה (יום ג', 1.5.18) ועדת המדע והטכנולוגיה.
הדיון התמקד במעקב אחר התקדמות הליך החקיקה בהצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם ובהצעת חוק מידע גנטי (התאמה להתפתחויות טכנולוגיות) של ח"כ בגין, כאשר מטרת שני החוקים הינה לתת מענה לאופן עריכת ניסויים בבני-אדם ושימוש במידע גנטי בצורה מוגדרת ומסודרת.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ
אורי מקלב, "כבר מעל 10 שנים שבבניין הכנסת מתגלגלים הצעות שונות להסדרת הנושא, אך כלום עוד לא נעשה בפועל. ביקשו מאיתנו פעמים רבות לדחות את ההצעות שהיו על השולחן, אך אנחנו רוצים שהכל יהיה בשקיפות מוחלטת. איני מוכן לתת יד לכך שבנושאים האלו ייאמרו דברים מסוימים, אך בפועל מאחורי הקלעים יעשו דברים שונים - 'ארור מכה רעהו בסתר' לא נאמר בחינם בכזו לשון חריפה בתורה".
בגין ציין, כי "נושא זה מלווה אותי שנים רבות כולל בשנים שלא הייתי בכנסת ופעלתי בנושא. הגשתי את הצעת החוק כבר בפעם הרביעית לוועדת השרים לחקיקה, אך בכל פעם התוצאה היא של דחייה בכמה חודשים. באחת הפעמים נאמר לי שיישום ההצעה תגרור הוצאות של מאות מיליוני שקלים, בפעם אחרת נקבו בסכום של עשרות מיליונים. אני יודע רק את ההפך: שההצעה הזאת תכניס מיליוני שקלים למדינת ישראל בכל שנה".
פרופ' צבי בורכוביץ, יו"ר הוועדה לניסויים רפואיים בבני-אדם במשרד הבריאות: "זה אכן לא ראוי שבמדינה מתוקנת לא יהיה חוק ניסויים בבני-אדם, בו בזמן שכבר יש חוקים אחרים כמו ניסויים בבעלי-חיים. הוועדה ישבה עם ח"כ בגין ויצאה עם ההחלטה שיש אכן להביא את החוק הזה. כיום, בחוק הקיים, אנו עם כלי עבודה לקוי - דוגמה אחת לכך: בדיקות סקירה לילודים יכולה לעשות בבדיקות גנטיות שהן פשוטות וטובות יותר, אך החוק לא מאפשר".
ד"ר תום רן, ממכון ויצמן למדע: "השימוש המהיר בבדיקה גנטית יכולה לחסוך דברים רבים בעולם הרפואה. כבר היום בארה"ב יכול כל אחד לקבל מידע מדויק על-פי דגימת רוק. במחקר שביצעתי, נחשפתי לאנשים רבים שלא ידעו אודות מחלתם בצורה ברורה ודרך הזיהוי הביולוגי הם חסכו רבות".
עו"ד ברוך שוגול, מפארמה ישראל: "500 מיליון שקלים נכנס בישראל מהמחקר ובעקיפין הוא מכניס מעל מיליארד שקלים. הדרישה של אמריקה ואירופה ממרכזי המחקר היא בעיקרה רק לעשות זאת באוכלוסייה מגוונת על-מנת שתוצאות המחקר יהיו רלוונטיות. אצלנו בישראל, יש אוכלוסייה הכי מגוונת ויש לנו עוד המון יתרונות. אבל מול כל זה יש חסרון אחד גדול ושמו 'רגולציה'".
"זו אינה בעיה פרטית של ח"כ בגין שעמל על הנושא. זו מחובותינו כשליחי ציבור לפעול בנושא. מקומם ומדאיג שמי שאמון על הנושא במשרד הבריאות נוקט בסחבת שכזו. זה כשל של ממש. אם משרד הבריאות מתנגד, איך זה שהוא בינתיים לאורך כל הדרך לא פעל להביא חוק אחר. אני שוחחתי בעבר עם סגן השר והוא גיבה אז את הפקידים במשרדו", סיכם מקלב.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
