לא צריך לכרוע ברך בפני רמטכ"לים. כולנו מכירים את התהליך. עד לשלב של מג"ד, פחות או יותר, היכולת האישית משפיעה על הקידום. לאחר מכן, הכל פוליטיקה. בשלב הראשון, היא פנים-צבאית, אבל לאחר מכן כבר ניכרת הבחישה של פוליטיקאים. הם מעורבים, לא במישרין, בדרך שבה מתקדם מי שהם מסמנים כמועמד עתידי לכהונה רמה; תחילה בספקטרום האזרחי - ואחר-כך במישור הפוליטי-מפלגתי. דוגמאות לבחישות מן הסוג הזה לא חסרות. יצחק רבין, לדוגמה, היה "מוקפא" במשך שנים. הסיבה אף פעם לא נודעה ברבים - אבל מה שהיה ברור הוא שמי שגרם להקפאה היה גורם פוליטי. גם אריאל שרון, אם להשתמש בעוד דוגמה, נאלץ להילחם במעצורים פוליטיים. דרכו לרמטכ"לות נחסמה לא בגלל שהוא היה פחות טוב מרבין. נהפוך הוא; הוא פשוט היה שייך לזרם הפוליטי הלא נכון.