בית המשפט העליון הכפיל אתמול (יום ד', 29.5.19) את העונש שהטיל שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, דניאל פיש, על אדם שניסה לדרוס את חותנו בן ה-84. מדובר בהתערבות בלתי שגרתית בהיקפה בחומרת העונש שהטיל המחוזי.

איאד דכור נדון לשנתיים מאסר, לאחר שניסה לדרוס את חותנו בשל סכסוך בינו לבין רעייתו (שחזרה לבית אביה). באוקטובר 2017 הוא המתין לצאתו של החותן מתפילה בכנסייה, פגע בו ברכבו, פצע אותו קשות ונמלט מהמקום. החותן אושפז כאשר הוא מורדם ומונשם, ותוך שהוא סובל מדימומים במוח, שברים ועוד. דכור הודה במסגרת הסדר טיעון - שלא כלל הסכמה על העונש - בחבלה בכוונה מחמירה (העונש המירבי: 20 שנות מאסר) ובהפקרה אחרי פגיעה (העונש המירבי: שבע שנות מאסר).

פיש קבע שמתחם הענישה הראוי הוא ארבע-שמונה שנות מאסר, אך סטה ממנו משמעותית כלפי מטה בנימוק ש"קיים סיכוי נמוך לחזרה על התנהגות מפרת-חוק". השופט נעם סולברג קיבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש, באומרו: "העונש שהושת על המשיב אינו הולם את חומרת המעשה שביצע, נוכח הנסיבות המחמירות שנלוו לביצוע - התכנון המוקדם, תוך ניצול היכרותו של המשיב עם שגרת
חייו של המתלונן; גילו של המתלונן (84 שנים); הנזק הרב שנגרם בפועל בפגיעות הפיזיות; והנזק הרב אף יותר שעלול היה להיגרם".

סולברג מזכיר, כי הסעיף בו השתמש פיש כדי להקל בעונשו של דכור, מצריך נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן כאשר העבירה היא בעלת חומרה יתרה. "לא התרשמנו כי בעניין שלפנינו מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה ממתחם העונש שנקבע. כמו-כן, לטעמנו, ומבלי להביע עמדה החלטית בעניין זה, אף אם ניתן לראות במשיב כמי שהשתקם, ניתן משקל רב מדי לשיקולי השיקום בגזר הדין. העיקר צריך להיות בהלימה למעשה הנורא: פגיעה מתוכננת ומכוונת באמצעות מכונית, בנסיעתה, מעשה נורא, הרה אסון, ותוצאותיו - קשות".

השופטים יצחק עמית ויעל וילנר הסכימו עם סולברג. המדינה יוצגה בידי עו"ד רוני זלושינסקי, ודכור - בידי עוה"ד כמיל עודה ועמאד דקואר.