אבטיפוס של היהודי המועיל קיים בכול דור ודור. ניקח לדוגמה יהודי שכזה בשם יוסף פפרקורן שחי לפני כ-500 שנה. יהודי זה חבר למסדר הדומיניקני בקולון שהיה תחת הנהלתו של אבי המנזר ון הוגשטרטן, כומר שונא יהודים מובהק שביקש להוכיח שהיהדות היא דת השטן החותרת תחת הנצרות. יוסף פפרקורן בא לעזרתו וטען כי רצח גוי בידי יהודי נחשב ליהודים כמצווה מבורכת, ודרש מהכנסייה לגרש את היהודים מכול ארצות הנצרות, וסיכם בסיפא תיאולוגי: "כל המתעמר ביהודים עושה את רצון הבורא, כל המיטיב עימם ירש גיהינום. הוא הגיע עד לקיסר מקסימיליאן שצבר ניסיון בגירוש יהודים. הפרשה הזו הייתה מרתקת כי היו מעורבים בה קיסרים, האפיפיור, ראשי כנסייה,...היא נמשכה שנים רבות ועד היום קשה לרדת לתופעה של יהודי הקורא להשמיד את עמו מבלי לאבחן מרכיב של רשע מובנה בנפשו.