הרב קניבסקי ירקוד עם ספר תורה זעיר

נתחיל בזה שמנהיגות מתחילה בהנהגת אדם את עצמו, ככל שהוא מודע למקומו החיוני אבל מצומצם בעולם, ובהתאמה לזה נותן מקום לסובבים אותו, כך תהיה הנהגתו האישית והציבורית מתוקנת יותר. עד כאן בקיצור הרובד האישיותי של מנהיג כפי שהוא אמור להיות בעם ישראל, עניו שבעיני עצמו הוא פחות חשוב מאחרים, בעיקר מהמונהגים על ידו. ברובד הכללי יש כמה דרישות/ציפיות ממנהיג: קודם כל שיהיה לו חזון, יעד לחתור ולהוביל אליו. שנית שידע להגיב נכונה לשינויים המתחוללים בסביבתו הקרובה והרחוקה. שלישית שידע להבחין בגורמים מפריעים ומכשילים ולהסירם מדרכו או לפחות לבטל את היכולת שלהם להכשיל. את כל אלה למדים ממשה רבנו.

מצווה היא בשבת של חול המועד סוכות לקרוא את מגילת קהלת בן דוד, מי שהיה מלך בירושלים. אינני מקבל את הנחת היסוד בפרק א': "הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל הֶבֶל" או "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׁה הוּא שֶׁיֵעָשֶׁה". אך אני בהחלט חוזר ושונה את דבריו של קהלת בפרק ט': "וְאָמַרְתִּי אֲנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה" או: "טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".

ביקש רק חיבוק אחד, נשיקה אחת, דמעה אחת. התחנן לריקוד אחד, בלי קהל, בלי מבטי חמלה, בלי ידיים מושטות ופה מלא שמחה, ביקש לגעת בו, לפגוש אותו לרגעים אחדים, לשוב לביתו שליו, רגוע, רגעי החיים.

לכבוד סוכות, הזמין צה"ל את השף והשריונר הגאה שגב משה להתארח במטבח גדוד 71 של חטיבה 188 במוצב צופים, ולפגוש את סמ״ר רם אלוס, לוחם שריון שסיכל פיגוע. יחד הם הכינו מנה מפנקת ומשפחתית ללוחמים בפלוגה של רם.