אדלשטיין: "למעלה מ-4 מיליון זכאים לתו ירוק החל מהבוקר"

פרויקטור הקורונה התייחס להחלטת בג"ץ שקבע כי ש לפתוח את השמים לכניסת ישראלים ללא הגבלה החל מתחילת השבוע הבא  ▪  "ההחלטה שהתקבלה מעוררת דאגה, מכיוון שתאפשר כניסת תחלואה רבה ווריאנטים מסוכנים לישראל. עשינו צעדים רבים כדי למנוע זאת"
(חשש מכניסת וריאנטים חדשים [צילום: משה שי, פלאש 90])

שרה צ'אבס, מורה לתיאטרון באזור בוסטון, במאמר גלוי לב בוושינגטון פוסט על הדרך בה הקורונה שינתה את תפיסתה החינוכית כלפי עצמה וכלפי תלמידיה
(העיניים אמיתיות [צילום: ג'ף צ'יו, AP])

יועמ"ש ועדת חו"ב אמרה כי הוועדה מבקשת להבין כיצד התבחינים שקבעה הממשלה מגיעים בעתיד למצב שמתייחסים לקורונה כאל מחלה ולא כאל מגיפה, ומביאים ל"נרמול" מצב החרום  ▪  האוזר מחה על כך שהממשלה לא כללה תבחין הנוגע לחולים קשים, היות שהסיכון בה הוא שמבחין אותה ממחלות אחרות, ומצדיק את השימוש בשב"כ
([צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת])

פרופ' יובל שני, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה וד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון מברכים על פסק הדין של בג"ץ לפתיחת השמיים ומציינים כי: "פסק הדין מדגיש את הפגיעה הקשה בזכויות אדם בתקנות הגבלת הכניסה והיציאה ובמדיניות הממשלה בתחום זה.

"הניתוח שבפסק הדין מדגיש את עיקרון המידתיות, ככזה שצריך להוביל את האיזון בין זכויות האדם והאזרח לבין אינטרס בריאות הציבור, וכי במקרה זה היה צריך להתמודד עם החשש מכניסת מוטציות ארצה באמצעות הגדלת קיבולת שדה התעופה ושיפור הפיקוח על הבידוד, ולא באמצעות מניעת ישראלים מלחזור לביתם.

"בנוסף, בג"ץ הדגיש את הבעיה שבאי-בדיקת העובדות לפני התקנת התקנות. זהו דגש צופה פני עתיד, המחייב ניהול מדיניות המבוססת על נתונים".

עוד מציינים שני ופוקס כי "מדובר בהפרה קשה של החוזה בין האזרח למדינתו - לא רק שהמדינה לא באה לעזרת אזרחים בצרה, אלא שהיא הפקירה אותם".

הממשלה העדיפה פתרון קל של מגבלות תנועה על פני הפתרון הנכון של אכיפת הבידוד, ועשתה זאת בלא לבדוק את הנתונים הבסיסיים ביותר  ▪  ביטול המגבלות בנתב"ג מאותת: החלטות דומות ייתקלו בפסקי דין דומים
(כרטיס אדום וכרטיס צהוב [צילום: לע"מ])

בעקבות החלטת בג"ץ על סגירת השמים מתקיימות התייעצויות בין משרדי התחבורה, הבריאות והייעוץ המשפטי (חדשות 12)

חיות: המגבלה של 3,000 איש ליום הוטלה בלא מידע על מספר הישראלים המבקשים לחזור ארצה ובלא הסבר מדוע נקבע דווקא מספר זה; במקום לאכוף את הבידוד - נקבעה מכסת כניסה שאינה קיימת בשום מדינה דמוקרטית אחרת  ▪  מבהירה: מגבלות עתידיות יבוטלו אם לא יהיו מבוססות על תשתית עובדתית ולא יעמדו במבחנים החוקתיים  ▪  בוטלה גם ועדת החריגים שקבעה מי יוכל לצאת מהארץ
(זה איננו הפתרון [צילום: תומר נויברג, פלאש 90])

מנתונים שמציגה קופת החולים מכבי לסיכום נתוני ההתחסנות של כשני שלישים מהנשים ההרות בקופה, עולה כי יעילות החיסון עומדת בשלב זה על 97%.

שיעור החולות בקורונה בקרב נשים שלא חוסנו גבוה משמעותית: 8.1% מהנשים בהריון שלא חוסנו חלו בקורונה (914), לעומת 0.05% בלבד בקרב הנשים בהריון שחוסנו (שלוש נשים הרות).

כל הנשים ההרות שנדבקו ונזקקו לאשפוז בבית חולים היו לא מחוסנות - 62 נשים שמהוות 7.5% מקרב אלו שנדבקו. מתוכן, שבע הוגדרו במצב קשה. עוד עולה מנתוני מכבי כי נשים בשליש הראשון של ההריון, נשים צעירות ונשים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך נוטות פחות להתחסן (ישראל היום).

ההסדר קובע בנוסף כי הנכנס יידרש לחתום על שטר חוב לטובת המדינה בגובה עלות האמצעי, למקרה שיזיק לאמצעי או לא יחזירו
(צמיד אלקטורני לחוזרים מחו"ל [צילום: סבסטיאן שיינר/AP])

1,472 נדבקים חדשים אובחנו אתמול  ▪  שיעור הבדיקות החיוביות עומד על 2.1%  ▪  אדלשטיין: "למעלה מ-4 מיליון זכאים לתו ירוק החל מהבוקר"
(חוזרים לשגרה [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90])

העולם הסוני והעולם השיעי צועדים בעיניים פקוחות להתמודדות, שלעומתה תיראה מלחמת אירן - עירק (22 בספטמבר 1980 - 20 באוגוסט 1988), על מיליון קורבנות השווא שלה, כמשחק ילדים  ▪  אירן, מאורגנת ומחומשת טוב יותר משכנותיה הסוניות, ואילו הן חרדות לגורלן, מבקשות לסגור, באיחור גדול ובעזרת ישראל, פער של עשרות שנים, בחימוש ובארגון צבאי
(נתניהו. הרחיק ראות [צילום: מן הטלוויזיה])

שר החינוך יואב גלנט צייץ בחשבון הטוויטר שלו: ״בזכות החיסונים מדינת ישראל חוזרת לחיים. אפעל להחזיר מיידית את כל התלמידים, מכל הגילאים ומכל היישובים, ללמידה במוסדות החינוך מיד אחרי פסח. ‏מקומם של הילדים בכיתה ובגן. לתלמידים שלנו מגיע יותר - הם העתיד שלנו״.