תזכיר חוק חדש שהונח במזכירות הממשלה מבקש להסדיר את השימוש של משטרת ישראל במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות לוחיות רישוי.

בתזכיר החוק נכתב כי התפתחויות טכנולוגיות מאפשרות שימוש בכלים דיגיטליים ואלקטרוניים מתקדמים גם בסיוע למשטרה למאבק בפשיעה, מניעת עבירות ושמירה על שלום הציבור ובטחונו וכי מזה שנים רבות נעשה שימוש במצלמות רגילות על-ידי גורמים שונים לשם פיקוח ואבטחה כמו גם על-ידי משטרת ישראל לשם פיענוח מקרי פשיעה ועבירה על החוק.

כבר כיום עושה המשטרה שימוש במערכת צילום מתקדמת "עין הנץ", המבוססת על טכנולוגיית זיהוי לוחית רישוי (LPR - License Plate Recognition), לשם שיפור האכיפה והשמירה על שלום הציבור ובטחונו. מטרת החוק החדש, תיקון לפקודת המשטרה, היא להסדיר הצבה, הפעלה ושימוש של מערכות צילום מיוחדות בידי משטרת ישראל. ההסדרה נעשית למרות שגם כיום מפעילה המשטרה את המערכות הללו בסמכות, ומתוך שימת לב לסוגיות הגנת פרטיות הנוגעות לשימוש במערכות דיגיטליות לזיהוי לוחיות רישוי.

בין היתר מוצע בתזכיר החוק לקבוע כי הצבת מצלמות תיעשה באופן שיצולם רק מרחב ציבורי ולא שטח פרטי תוך סייג שבמצלמות ניידות, אשר מטבען, מיקומן משתנה יישמר תנאי זה ככל הניתן. במטרה להביא את השיקול של צמצום הפגיעה בפרטיות לכל שלב בקבלת ההחלטות הנוגע להצבה ולהפעלה של המצלמות מוצע לקבוע כי ההצבה וההפעלה של מערכת צילום מיוחדת תעשה באופן שלא יפגע בפרטיות אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת התכלית לשמה מוצבת ומופעלת המצלמה. עוד מוצע לקבוע כי קצין מוסמך יידרש לאשר הצבת מצלמות נייחות ונפרשות בהתאם לתשתית עובדתית שתאפשר הצבה שכזו.

אישור להצבת מצלמות נייחות ייבחן מדי שלוש שנים במטרה לוודא שעדיין יש הצדקה להצבת המצלמות ולהפעלתן. באשר למצלמות ניידות, מאחר שאינן מוצבות במקום קבוע ולא ניתן לצפות מראש את המקומות בהן ישהו, מוצע לקבוע כי ייקבע מתווה להפעלתן, שיאושר על-ידי קצין מוסמך לפחות אחת לשלוש שנים. קביעת מתווה ההפעלה תיעשה אף היא באופן שלא יפגע בפרטיות במידה העולה על הנדרש.

ככלל, מערכות צילום מיוחדות נייחות ונפרשות יוצבו באופן הגלוי לעין, אלא אם קבע קצין מוסמך כי הנסיבות מצדיקות הצבתן בדרך שאינה גלויה לעין. בנוסף, קצין מוסמך ייתן דעתו לגבי האפשרות ליידע את הציבור על הצבת מצלמות באמצעות שילוט מתאים ובתנאי שלא יהיה בכך כדי לפגוע במטרות הצבת המצלמות. מכל מקום, היידוע הנדרש אינו מחייב את פירוט סוג המצלמה ואת זהות הגורם המצלם.

עוד מוצע לקבוע חיסיון על המידע הנאגר באמצעות מערכות צילום מיוחדות ולהתיר את השימוש בו ואת מסירתו רק בהתאם לתנאים ולהוראות הקבועים בפרק זה.

סעיף נוסף בתזכיר החוק מציע להכפיף גם את אופן השימוש במידע שנאסף ממצלמות מיוחדות לעקרון שלא לפגוע בפרטיות במידה העולה על הנדרש. סעיף זה מציע לקבוע כי השימוש במידע יעשה לשם: הצלה והגנה על חיי אדם; גילוי עבירות עוון ופשע, חקירתן או מניעתן; גילוי עבריינים והעמדתם לדין; חילוט רכוש על-פי דין ואכיפת איסורי כניסה וצווי הרחקה ממקומות ציבוריים. כן מוצע לחייב את המשטרה לקבוע נהלים לעניין השימוש במידע. על-אף שמדובר בשימוש רחב מעילות ההצבה המקוריות הוחלט שאין מקום להגביל את המשטרה בשימוש בראיות שנאספו על ידה מכוח סמכות על-פי דין, בדומה למצב החוקי הקיים בדברי חקיקה אחרים, אף ביחס למידע שהוא רגיש יותר.

מעבר לאמור, מוצע לאפשר למשטרה לעשות שימוש במידע לצורך מחקר ובתנאי שהמידע אינו כולל פרטים מזוהים ושהוא אושר על-ידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה שהוסמך לכך על-ידי מפכ"ל המשטרה.

באשר לשמירת המידע מוצע לקבוע כי היא תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין. בהתאם לעקרונות כלליים בדיני הגנת הפרטיות מוצע לקבוע כי תקופות שמירת המידע, אשר ייקבעו בתקנות, יוגבלו רק לפרק הזמן הנדרש להשגת המטרות לשמן הן הוצבו ובשים לב לשיקולים הבאים:

• האם המידע המצולם קשור לביצוע עבירה או לאיתור נעדר או שמדובר בעוברי דרך שנקלטו באקראי.

• סוג מערכת הצילום המיוחדת בהתאם לסוגים שאושרו לשימוש והמנויים בתוספת הרביעית - האם מדובר במערכת צילום המזהה לוחיות רישוי של רכבים, זיהוי ביומטרי של בני אדם וכו'.

• האם מדובר במידע ממצלמות נייחות, נפרשות או ניידות.

• מיקומן של המצלמות עשוי להשפיע על משך השמירה - כך למשל, במקומות בהם הפגיעה בפרטיות גדולה יותר יישמר המידע לפרק זמן קצר יותר בעוד במקומות בהם אדם צפוי להידרש להזדהות, כגון במעברי גבול, ניתן יהיה לשמור את המידע לפרקי זמן ארוכים יותר.