המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
ניל הנדל, מותח ביקורת (יום א', 19.12.21) על האיטיות וחוסר היסודיות בהן פועלת לעיתים המחלקה לחקירות שוטרים ואומר שיש בהן כדי לפגוע בגילוי האמת בתלונות נגד שוטרים.
הנדל מצטט תחילה את דבריו של השופט
עופר גרוסקופף בפסק דין קודם: "שוטר ממלא את תפקידו מכוח סמכויות שהקנתה לו המדינה לטובת שמירה על החוק ועל ביטחון הציבור. סמכויות חשובות שניתנו לו עוסקות בשימוש בכוח, שהמדינה מייחדת לעצמה ולפועלים בשמה. אם שוטר חרג מסמכויותיו ופגע במי מבני הציבור, ודאי אם עשה זאת בהפעלת כוח, יש עניין חברתי רב חשיבות לבחון את המקרה עד תום". על כך מוסיף הנדל: "ברי שיש לפעול לניכוש עשבים אלימים מערוגותיה של משטרת ישראל - ולהבטיח כי התארכותה של 'בדיקה ראשונית' חסרת שיניים לא תעניק חסינות לפוגעים.
"יתרה מכך, דעתי היא כי עת מדובר על גוף כמחלקה לחקירות שוטרים - קרי, גוף האמון באופן בלעדי על בחינת פעולות השוטרים - מוטלת עליו חובה כפולה ומכופלת לערוך בדיקה ממצה ויסודית של חשדות לפלילים. זוהי חובתה של המחלקה הן כלפי האינטרס הציבורי הרחב, והן כלפי 'מפוקחיה', קרי שוטרי משטרת ישראל שאף להם, כפרטים וכארגון, אינטרס בבירור מהיר וממצה של האמת.
"אומר כי תחושתי האישית היא - על סמך מקבץ של תיקים שהובאו לעיוני בתקופה האחרונה, ובוודאי אינם בגדר מדגם 'מדעי' מייצג, כי יש להקפיד יותר על ביצוע יסודי וזריז של חקירות כלפי לובשי מדים החשודים בניצול כוחם לרעה. מתיקים אלה כמו גם מן התיק הנוכחי, עולה כי לנוכח טיב הטענות המועלות בתלונות מסוג זה, ישנה חשיבות רבה לבדיקה מהירה ויסודית - וכי האיטיות עלולה לשלול את היכולת לרדת לחקר האמת".
הדברים נאמרים בפסק דין בעתירתו של אמיר אבו-סביח, אשר טען כי הוכה בידי שוטרים בתחנת מגרש הרוסים בירושלים בעת שנעצר בשנת 2018 בחשד לזריקת בקבוקי תבערה ואבנים על כוחות הביטחון. מח"ש סגרה את תלונתו בלא לחקור אותה לעומקה והפרקליטות דחתה את עררו, אך בעקבות העתירה החליטו בכירי הפרקליטות לבחון מחדש את התלונה ולפיכך קבע הנדל שהעתירה מיצתה את עצמה. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים
יצחק עמית ו
ענת ברון הסכימו עם הנדל. את אבו-סביח ייצגו עוה"ד נדיה דקה ודניאל שנהר, ואת המדינה - עו"ד
ענת גולדשטיין.