בנימין נתניהו היה משוכנע שנוני מוזס עומד מאחורי יוזמות החקיקה להגבלת ישראל היום, שעלו ב-2009 וב-2014. באותה עת היה ברור לכל, כי ח"כים שיתמכו בהצעות יקבלו סיקור חיובי בידיעות אחרונות, ומי שיתנגדו - ייתקלו בסיקור שלילי. כך אומר (יום ב', 27.12.21) ניר חפץ בהמשך חקירתו הנגדית בתיק 2000.

ההצעות השונות דיברו על מניעת בעלות זרה באמצעי תקשורת ישראלי, מניעת חלוקת עיתון חינם ועוד - כאשר היה ברור שמשמעותן המעשית היא חיסולו של ישראל היום. לדברי חפץ, נתניהו תפס הצעות אלו כמלחמה כוללת של מוזס נגדו ונגד ישראל היום, כאשר שתי החזיתות כרוכות זו בזו; הוא ראה את מוזס כשחקן מרכזי גם בזירה הפוליטית, כאשר חלק מחברי הכנסת סרים למרותו.

ארנון מילצ'ן, עימו שוחח חפץ בנושא, סבר שגם עפר נמרודי - הבעלים דאז של מעריב - עומד מאחורי ההצעה, עם מוזס או לבדו. "נמרודי יצא כנגד עיתון שהוקם בלי שום היגיון ובסיס ותוכנית עסקית כלכלית. הם [בעלי מעריב] מדממים לחלוטין ולכן הם יוצאים להילחם נגד עיתון שהוקם לתפיסתם בשביל להרוס אותם בעצמם ולכן הם מפעילים גם חקיקה". לדברי חפץ, ישראל היום היה אחד הגורמים לקריסתו של מעריב.

חשש שליברמן יצביע בעד

סניגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד: "התפיסה הייתה שחברי כנסת יפחדו להרים יד נגד החוק, כי אז יזכו לסיקור שלילי בידיעות אחרונות". חפץ: "יהיו מי שיצביעו נגד, אבל יש רבים [מהקואליציה] שלא ירימו את היד מחשש שזה ירע את היחסים שלהם עם ידיעות אחרונות. ואני אפילו יודע לנקוב בשמות, אבל נעזוב את זה. זה על-רקע הזה שיש פה קבוצת תקשורת עוצמתית ופוליטיקאים תלויים בתקשורת".

חפץ אישר, כי איש לא חשב שהתנהגות כזו מצד פוליטיקאים היא בלתי חוקית. חדד: "הפוליטיקאים מבינים שיש משמעות לפרסום שלהם בעיתון". חפץ: "כן. כשהרשתות החברתיות עוד לא היו שחקן מרכזי, אז הפוליטיקאים תלויים במידה רבה בתקשורת, בטח כאלה במפלגות עם פריימריז". בהמשך אמר חפץ, כי מדובר בחלק מסחר הסוסים היום-יומי המקובל בין פוליטיקאים לאמצעי תקשורת.

חפץ ציין, כי ב-2009 היה חשש שאביגדור ליברמן וחבריו לישראל ביתנו יצביעו בעד החוק ואולי אפילו כמה מחברי הכנסת של הליכוד, והוא יעבור. חדד הצביע על תמיכתה של מירי רגב בחוק, וחפץ הזכיר כתבה עליה במוסך "7 ימים" כאשר סיימה את שירותה הצבאי. לדבריו, לרגב היו יחסים טובים מאוד עם העורך דאז, רפי גינת, שלמעשה יזם את הכתבה, ו"אז נוצרו יחסים טובים בינה ובין העיתון".

עוד תיאר חפץ את החששות בידיעות אחרונות מפני ישראל היום כאשר עבד בעיתון, לפני כ-15 שנה: "כולם דיברו אתי. זה נתפס כשמשהו שאיים על הפרנסה של כולם, ואם יש אנשים שעבדו 30 שנה בידיעות אחרונות - הם פשוט דאגו לפנסיה שלהם. אני מזכיר לך שכל התעשיה התמודדה. גם בלי ישראל היום היו קשיים אדירים וזה האיץ הכל. ידיעות אחרונות היה במורד תלול, במידה רבה בגלל ישראל היום, ולכן המשטמה כלפי ישראל היום הייתה נחלת הבניין כולו, כי אנשים דאגו לפרנסה שלהם. מהמסד עד הטפחות של הבניין - כולם שנאו את ישראל היום וראו בזה תופעה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם".

"נתניהו ממש מגחך על זה"

חפץ שב ואמר כי חשש שהפעולות נגד ישראל היום יהוו רק עבירה של תיאום שוק וראה בכך סיכון ממשי לעבירה של הגבלים עסקיים. חדד: "ברור שלא חששת מסיטואציה של שוחד כסיקור חיובי". חפץ: "זה לא עלה על דעתי. איש לא חלם על זה. זה תינוק שבקע לעולם לראשונה באוקטובר 2015, כשמישהו החליט לתדרך עיתונאי מסוים [גידי ויץ]. באוקטובר 2015 מתפרסמת כתבה שמנחיתה מהירח איזה תזה. עד אותו רגע בכלל לא העלינו על דעתנו".

חפץ גם שב ותיאר את תגובתו של נתניהו לתחקיר של ויץ: "הוא ממש מגחך על התזה הזו. שנינו צוחקים על זה, של סיקור חיובי בנוסחה של שוחד. לפי כל מה שאני יודע מידיעה אישית, זה ממש מופרך לחשוב שהוא חשב באותה עת שזה נוסחה של שוחד".

לדבריו, איש לא סבר שניתן לשנות בבת אחת את הקו של ידיעות אחרונות לכזה שיתמוך בנתניהו, והמקסימום היה להביא אותו לאיזון כך שלא יפריע לנתניהו להיבחר. "אפילו מוזס לא יכול לעשות את זה. הוא יכול לשנות מינונים, אבל לא את כל העיתון; הוא יהרוס את העסק של עצמו". חדד: "אין היתכנות לעסקה". חפץ: "שום סיכוי. עם רמת חוסר האמון והאיבה, זה בלתי אפשרי. אומרים ששלום עושים בין אויבים; לא במקרה הזה. זה בלתי אפשרי".

עוד התייחס חפץ להדלפות מהחקירות נגד נתניהו: "כמה פעמים ממש הזדעזענו מהדלפות שהיה לנו ברור שהיו יכולות לבוא רק מרשויות האכיפה. גיא פלג עושה את עבודתו, אין לי טענות אליו. אני בטוח שאפשר בקלות לחשוף חלק גדול מההדלפות, אבל הרשויות לא רוצות לחשוף את זה כי הן עובדות אצל כלי התקשורת".