רח"ט מבצעים: המפכ"ל התעלם מהתרעות על הצפיפות במירון

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יעקב שבתאי, התעלם מאזהרות בדבר הסכנה שבצפיפות בהר מירון לקראת ל"ג בעומר אשתקד, בו התרחש האסון בהר. כך העיד בוועדת נאור (יום א', 9.1.22) ראש חטיבת המבצעים, תת-ניצב שמעון נחמני.

לדברי נחמני, בדיון אצל שבתאי ב-19.4.21 הציע מפקד מחוז צפון, ניצב שמעון לביא, לאפשר כניסת 10,000 איש בלבד; נחמני ומפקדו דאז, ניצב אמנון אלקלעי, תמכו בהצעה ואף אמרו שניתן להגיע ל-15,000 איש. ראש אגף משאבי אנוש, ניצב בועז גולדברג, אמר, שמנסיונו במירון - הוא דומה לבקבוק קולה של שני ליטרים שמנסים להכניס לתוכו שמונה ליטרים.

"ראש חטיבת המודיעין [קובי זריהן] אמר שיגיעו רבבות. היועצת המשפטית [דאז, איילת אלישר] התייחסה לקורונה. מפקד המחוז וקצין האג"ם המחוזי [ויקטור בוסקילה] התייחסו לזה, שזו נקודת תורפה אפשרית שחייבים לתת לה מענה. בדיון עצמו זה היה הר פתוח או הר סגור. לא היה סיכום", העיד נחמני.

"בשנים קודמות היה שם נס"

לדבריו, בסוף הדיון ביקשו ממנו שבתאי ואלקלעי לנסח יחד עם אלישר מכתב לנחמן אש, אז פרויקטור הקורונה וכיום מנכ"ל משרד הבריאות, בנוגע להשלכות הקורונה. "פניתי למפכ"ל ואמרתי שהר פתוח מחייב סיור שטח. הוא השיב: נחמני, אל תדאג, ועדת החקירה עלי. פניתי לאלקלעי ואמרתי לו שחייבים להפיל למפכ"ל את האסימון שזה לא יעבוד.

"בשנים קודמות היה שם נס. לא ניתן במירון להחיל הר פתוח בלי הגבלה על כמות הקהל. הצפיפות לא ניתנת לשליטה. התוואי הוא כזה שאתה מוגבל בכניסות, הטופוגרפיה לא נותנת לך הרבה אפשרויות. יש שם עובדות שעל בסיסן צריך לנהל את הקהל שמגיע. אלקלעי אמר שהוא ניגש והתשובה נותרה בעינה ומחכים לתשובתו של אש.

"משהתקבלה ההחלטה, אמרתי לאלקלעי שצריך סיור שטח ולחשוב על זה אחרת. דיברתי עם בוסקילה, והוא אמר שנכנסים למפקד המחוז. הוספנו 250 שוטרים כדי לסייע בחיזוק המערכים; זה לא פותר את בעיית השליטה. אם לא מייצרים טבעות שליטה - אנחנו בסיכון גבוה לאבד את השליטה בו, וזה מה שקרה. זה הביא אסון. אי-אפשר להגיד בהר מירון: ההר פתוח, כל עם ישראל מגיע. צריך לקבוע מספרים ולייצר שליטה; זה לא היה". בהמשך ציין: "היה מתח בין המפכ"ל לבין ראש אגף מבצעים, הלשכות לא עבדו ביניהן. היו מפכ"לים שרצו להיות מעורבים במבצעים וישבנו ביחד. פה זה לא קרה".

לדברי נחמני, מחוז צפון עשה מאמצים לפתח את שיטת המעגלים: שליטה על האירוע מנקודות היציאה של האוטובוסים ועד למתחם עצמו. "בדיעבד, אחת הטעויות הייתה שלא ניתן מענה לקשר בין המעגלים. אין למשטרה תורה כתובה של העברת מידע ולפיה צריך לבלום את המעבר באחד המעגלים. זה קיים רק כתורה שבעל-פה מניתוח אירועים קודמים", הודה.

"פגיעה של המפכ"ל בי ברמה האישית"

נחמני טען, כי שבתאי החליט להדיח אותו מתפקידו בשל שמועות חסרות בסיס ולפיהן העביר חומרים לוועדת נאור. לדבריו, השמועות החלו בכיוון מהופך - כאילו הוא מסתיר מסמכים מן הוועדה. האשמות אלו, אמר, פגעו בו מאוד, כאשר למשל בתו בת ה-14 שאלה אותו האם יש בהן אמת. בעקבות זאת, הוא שלח מכתב לוועדה וביקש ממנה להתעלם משמועות אלו.

מכתב זה, המשיך נחמני, הוביל לשמועות כאילו הוא מעביר חומרים לוועדה. "השמועות הללו נפוצו כאשר אני בסבב תנ"צים. ניצב בדימוס אמר שהמפכ"ל שמע שהעברתי חומרים לוועדה. ושהשיבוץ שלי לא יהיה כפי שציפיתי, שהוא ימנה אותי לתפקיד עם פחות משקל וערך. חשבתי שזה סתם שמועות.

"הגעתי לראיון עם המפכ"ל. נודע לי שבכוונתו למנות אותי לסגן מפקד אגף סיף [לסיכול הפשיעה במגזר הערבי]. זה מאוד הפתיע אותי והתחבר לי לדברים. ביקשתי מהמפכ"ל שלא יקבל החלטה ולאפשר לי לפנות לשר [עמר בר-לב]. בתחילת הראיון הוא שאל אותי מדוע העברתי חומרים לוועדה. השבתי שזה לא רלוונטי ושזה אנשים רעים שהכפישו אותי ואת הארגון במיוחד בעת הזאת. בסיכום הראיון אמר המפכ"ל שצר לו על השמועות, ומאחר שרק שני ניצבים היו שותפי סוד למינוי הצפוי שלי - הוא עומד לבדוק את זה.

"אחרי שיצאתי והלכתי 30 מטר, התקשר אלי עיתונאי שאינני מכיר ואמר ששמע שסיימתי את תפקידי כרח"ט מבצעים. הפסקתי את השיחה. הרגשתי פגיעה של המפכ"ל בי ברמה האישית. הוא נזון משמועות ולא התייחס לבקשתי שלא להתייחס אליהן. מצאתי את עצמי כמי שמדליף לתקשורת.

"ב-24 באוקטובר נקראתי לשיחה בהולה עם המפכ"ל, בה הוא אמר שעלי לסיים את תפקידי. הוא הטיח בי שאני מדליף לתקשורת. אני שותף סוד לאומי, אני עובר כל שנה פוליגרף ומעולם לא הדלפתי לתקשורת. דובר גם על שיוכי לאלקלעי שהיה מפקדי ושהעיד [בוועדת נאור] ב-13 באוקטובר. ביקשתי מהמפכ"ל שיניח לי למלא את תפקידי. הוא אמר: בוא נלך לפוליגרף ביחד. ניגשתי לפוליגרף בתום השיחה ויצאתי דובר אמת. חשבתי שיש פה רדיפה. הוא סיכם שתתקבל החלטה ושאחרי יומיים אני אצל השר.

"הגעתי לשר, היה ניכר שהוא מבין את הדברים ואחרי כמה ימים הוא החליט שאמשיך בתפקידי כרח"ט מבצעים. הצגתי לשר את הראיון שהיה הזוי ולפיו אני העברתי חומרים לוועדה. למעט המכתב, לא העברתי שום דבר לוועדה שלא הועבר בחודש מאי". השופטת מרים נאור ציינה בצורה חריגה, כי עד המסמכים שהביא איתו היום - נחמני לא העביר דבר לוועדה.

ההנחיה ממאי 2019 עודנה בדיונים

נחמני סיפר עוד, כי במאי 2019 נכתבה הנחיה של 67 עמודים ובה הצעה להסדרת כל סוגיית אירועים תחת כיפת השמים, בדגש על אירועים דתיים. אולם, עד היום ההנחיה נמצאת בשיח בין חטיבת השיטור לחטיבת אבטחה ורישוי, והיא לא מומשה בשטח. היו הסתייגויות של רח"ט שיטור הקודמת, סיגל בר-צבי (כיום ראש אג"ם), ושל ראש מדור הסיור דאז, "ובצדק - היו שם דברים שלא עומדים במבחן המציאות. מערך הסיירות לא בנוי לבצע משימות כאלה אם לא בונים לו תשתית", הסביר נחמני. לדבריו, לאחר שהמחלוקת בין החטיבות עלתה בוועדה - זימנה בר-צבי דיון והיא מתכוונת להכריע.

לדברי נחמני, "הגורם היחיד שמטפל וצריך לטפל בו חטיבת אבטחה ורישוי. היא טיפלה גם ב-2021". נאור: "יש טענה שהאירוע לא מצריך רישוי ולכן זה לא חונה בחטיבת אבטחה ורישוי". נחמני: "אני כופר בטענה הזאת, כי בדיון אצל מפקד מחוז צפון אמר רח"ט רישוי ואבטחה, שמתייחסים לאירוע ככזה שמצריך רישוי. אני יודע שתמיד ביקשו רשיונות. אם זה לא קרה מאז 2017 - אני לא יודע, זה טעון בדיקה. מהיכרותי את מפקד המחוז דאז, אלון עשור, הוא לא היה נותן לזה לקרות. הוא אמר שהגשת בקשות ועמידה בתנאים היא תנאי בסיסי לקיום האירוע".

שלמה ינאי שאל: "איך בכלל חשבו להשתמש במתווה האצטדיונים, שהם שונים לגמרי?". נחמני: "זה היה יותר טוב מכל מתווה אחד בתוואי השטח הקיים. אתה מייצר שלושה מתחמים ולא 14 ואתה יודע לשלוט בהם ולהכניס ולהוציא כמות". ינאי: "איך עושים את זה, אם אין שום גדר ושום חגורת שוטרים?". נחמני: "נכון, יש הבדלים משמעותיים, אבל הוא מצמצם. הרצון שלנו היה שבכל המתחם, גם הקבר וגם ההדלפות, יהיו 10,000 איש בחלוקה לשלושה מוקדים".

ינאי: "אתם לא רואים אנשים נוספים בהר". נחמני: "לזה התכוונו". ינאי: "זה מה שהצעתם למפכ"ל". נחמני: "אכן". ינאי: "וכאשר המפכ"ל אומר שהכל פתוח, הכוונה היא שאין שום מגבלה". נחמני: "נכון". ינאי ציין, כי מעדויות קודמות עלה שהייתה כוונה ל-10,000 איש בקבר ובהדלקות, ומספר בלתי מוגבל ביד חלקי ההר. נחמני השיב, כי זהו מתווה בלתי אפשרי לביצוע.