בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ח"כ רם בן-ברק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
חשש בייעוץ המשפטי: בכורת השירות הצבאי תיפגע
|
מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון ועדת החוץ והביטחון דנה בהורדת גיל הפטור ועל השפעתו לגבי מכסות יעדי הגיוס
|
ועדת החוץ הביטחון המשיכה השבוע (27.2.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), כאשר עיקר הדיון התמקד בסעיף של אפשרות השירות הלאומי-אזרחי. צוות הייעוץ המשפטי לוועדה כתב בסקירתו על הנושא: "מתן האפשרות למלש"בים חרדים לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, במטרה לעודד אותם להשתלב בהמשך בשוק התעסוקה, עולה בקנה אחד עם תכלית "קידום השתלבותם של בני הציבור החרדי בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק ולמדינה". לעומת זאת, כאשר בוחנים את שילוב בני הציבור החרדי ב"שירות-לאומי אזרחי על-רקע התכלית של צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר" עולות שתי שאלות: האם ניתן לראות בחלופת השירות הלאומי-אזרחי כתחליף ראוי לשירות הסדיר?... האם בשילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי יש כדי לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר והאם עדיין נשמרת הבכורה של שירות הצבאי?...לעמדתנו, המסלול המהווה חלופה למסלול של השירות הסדיר יכול להתקיים על-ידי חיזוק השירות הלאומי-ביטחוני. זאת, משום שמתווה זה מצמצם, ולו במעט, את הפגיעה בשוויון בכך שהפניה לשירות לאומי תיעשה במסלול הדומה יותר בטיבו למסלולים שמהותם ביטחונית ואשר דומים כיום למסלולי השירות". הורדת גיל הכניסה הצוות התייחס גם להורדת גיל הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי: "בפרק ג'1 שבוטל, האפשרות להשתלב באחד ממסלולי השירות הלאומי-אזרחי ניתנה למי שמלאו לו 21 שנים. הצעת חוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לערוך שינוי בגיל הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי כך שתלמיד ישיבה שמלאו לו 20 שנים ולמי שנשוי – 19 שנים, יוכל להשתלב בשירות אזרחי לאומי. בצד זאת, מוצע לקבוע כי בשלוש השנים הראשונות מכניסת החוק לתוקפו – יעמוד גיל הכניסה לשירות הלאומי-אזרחי על 19. ...על הוועדה ליתן את הדעת להורדת גיל ההפניה לשירות הלאומי-אזרחי...ולעמוד על האיזון שבין התכליות – מן העבר האחד, הורדת הגיל מסייעת לחיזוק התכלית התעסוקתית ומנגד, הורדת הגיל גם מצמצמת את האפשרות להשתלב בשירות סדיר בגילאים אלה ועלולה להקשות על עמידה ביעדי הגיוס לשירות סדיר". עוד התייחסו אנשי הצוות בסקירתם לעמידה ביעדי הגיוס וכתבו: "על הוועדה ליתן דעתה לכך שספירת היעדים כוללת את המתגייסים לשירות הלאומי-אזרחי ואת המתגייסים לשירות הצבאי ביחד. אשר על כן, ייתכן מצב בו עמידה ביעד השירות הלאומי אזרחי באופן מלא ולעומתה עמידה ביעד השירות הצבאי באופן חלקי או מועט יוכרו כ"עמידה ביעדים" כלשונו של הסעיף המוצע בהצעת החוק. הצוות מציין כי עצם קביעת היעדים בחוק מסייעת לקידום התכלית צמצום אי-השוויון בגיוס לשירות הסדיר, אך אופן חישוב העמידה ביעדים – התייחסות ליעד הכולל - אומנם עולה בקנה אחד עם התכלית התעסוקתית אך גורעת מבכורתו של השירות הצבאי".
|
"שירות לאומי-אזרחי עדיף על אי-שירות"
|
|
|
|
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ מאיר פרוש: "החרדים לא ביקשו את זה, ובית המשפט ממילא לא יקבל את זה. בשביל מה מבקשים דבר כזה, שאחר יאשימו אותנו שזה פריבילגיה, שאנחנו כלל לא ביקשנו?! מה שאנחנו מבקשים ומה שלא נוכל להסכים לו בהצעת החוק, זה שאי עמידה ביעדי הגיוס תביא לסנקציות שיבטלו את כל הדיחוי. חייבת להישמר לשר הביטחון הסמכות לתת דיחוי ולאפשר לימוד תורה". ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "ככל שיורד גיל הפטור, חייב לרדת גיל ההפניה לשירות הלאומי אחרת אין היגיון. השירות הלאומי-אזרחי, מאז הקמתו, הוא חליפי אבל שני, וגם בחוק הזה בנינו מנגנון יחד עם צה"ל, שאנו מבקשים את האישור לגבי כל צעיר. אם צה"ל אומר שהוא רוצה לגייס אותו, הוא לא רשאי לבוא אלינו. עם זאת, לפי מחקרו של נרי הורוביץ, 90% מהחרדים שהגיעו אלינו, כלל לא שקלו לבצע שירות צבאי, אז שירות לאומי-אזרחי ודאי עדיף על אי-שירות מבחינת המדינה. ראובן גל, הטכניון: "ביטול חוק טל הוא בכייה לדורות, כי בחמש השנים שבהן באמת פעל התגייסו למעלה מ-10 אלפים חרדים – 5,500 לצבא ו-4,500 לשירות לאומי אזרחי. בית המשפט חייב ללכת לפי הצדק ולפי ערך השוויון, אבל אתם כחברי כנסת יכולים לבחור גם להיות חכמים ולא רק צודקים. לא תצליחו אף פעם לכפות על החרדים שירות, הקורונה הוכיחה לנו איזו סיכונים הם מוכנים לקחת כדי ללמוד תורה, והדרך הנכונה היא בהידברות. החוכמה צריכה לגבור על ערך השוויון, ויש כאן אופציה של שירות הוא תרומה אמיתית למדינה". עו"ד ערן יוסף, משנה ליועמ"ש משרד הביטחון: "אין ספק שהשירות האזרחי מקדם גם את התכלית הכלכלית והתעסוקתית אבל זה לא הרציונל. מבחינתנו, השירות האזרחי מקדם את השוויון. אומנם לא שוויון מלא כי אינו זהה לשירות הצבאי ולכן גם הכוח לבחור נשאר אצל צה"ל. עדיף מסלול מקוצר או שירות אזרחי על פני אי-השירות".
|
להחזיק את המקל בשני קצותיו
|
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן-ברק: "אי-אפשר גם להוריד את גיל הפטור וגם שזה ייספר במכסות הנמוכות המוצעות בחוק, זה להחזיק את המקל בשני קצוותיו. חרדי בן 28 או 30 שהחליט שהוא רוצה לעשות שירות לאומי זה מבורך, ואנחנו נעודד ונסייע בתקציבים לדבר הזה, אבל זה לא צריך להיות חלק מהמכסות, הקטנות כבר כך, שעוסקות בשירות הצבאי". פינסקי: "חרדי לא מחליט על חייו בגיל הגיוס, הוא קודם כל מתחתן ואז מחליט מה לעשות. יותר מ-50% מהמשרתים אצלנו היום הם מעל גיל 24, ורבים מהם תורמים לגופי ביטחון כמו משטרה או כבאות והצלה". ח"כ נירה שפק: "אני מוטרדת מזה, כי עד שזה לא יהיה פתוח לכולם כאפשרות בחירה, זה מעמיק את אי-השוויון ולא מצמצם אותו". עו"ד דרור גרנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "יש פה מהלך שמחפש מגוון רחב יותר של אפיקי תרומה לציבוריות הישראלית. אפיקי תרומה הבית הזה כבר אישר בחוק. אנחנו כן היינו רוצים לאפשר לאדם חרדי, גם לאחר גיל הפטור, שהחליט שהוא רוצה לשנות מסלול בחייו ולהיכנס לעולם התעסוקה, להצטרף לשירות הלאומי אזרחי כמקפצה לשוק זה". יו"ר הוועדה סיכם: נתכנס לדיון נוסף בימם הקרובים, ואני מבקש ממשרדי הממשלה לחשוב טוב על טיעוניהם אם הם רוצים לכלול אנשים מעל גיל 26 בתוך המכסות. בדיון הבא גם נדון במסלולים של שלושה חודשים ואף שלושה שבועות שאתם מציעים שייחשבו כשירות, ואני מציע לשקול זאת היטב לפני שאתם מעלים את זה בפני הוועדה. זה פה צבר של דברים שמגיעים לכדי בעיה אמיתית כשהם רוצים להיספר כשירות צבאי.
|
|
תאריך:
|
02/03/2022
|
|
|
עודכן:
|
02/03/2022
|
|
עידן יוסף
|
חשש בייעוץ המשפטי: בכורת השירות הצבאי תיפגע
|
|
ועדת החוץ הביטחון החלה השבוע (8.2.22) את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021.
|
|
|
אברך חרדי אשר התחמק בצורה שיטתית מהתייצבות בלשכת הגיוס ועתר לבג"ץ נגד הסרת מעמדו כ"בן ישיבה", חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל - כאשר עתירתו נדחתה על הסף (יום ג', 18.2.22).
|
|
|
חוק שירות הביטחון נמנה על החוקים הראשונים שנחקקו במדינת ישראל. ברמה העקרונית, החוק מתייחס לאפשרות שכל אזרח ישראלי יתגייס לצה"ל בהגיעו לגיל 18. הקהילה החרדית, שחששה שגיוס בניה לצה"ל יגרום נזקים רוחניים ולביטול תורה, הובילה לחקיקה על פיה בני הקהילה יתייצבו בפני צה"ל ויצהירו ש"תורתם אומנותם" וגיוסם יידחה עד לקבלת פטור בהגיעם לגיל 26. חוק זה גרם לרבים בציבור היהודי הכללי לראות את החרדים כמשתמטים מחובותיהם האזרחיות. מחלוקת זו גורמת לשסע עמוק ונמשך בחברה הישראלית.
|
|
|
בית המשפט העליון מעניק לממשלה שישה חודשים נוספים להעביר בחקיקה מתווה חדש לגיוס החרדים. ההרכב בן תשעת השופטים הדן בנושא, בראשות הנשיאה אסתר חיות, נענה (יום ה', 8.7.21) לבקשת המדינה ודחה ל-6.1.22 את מועד פקיעתו של ההסדר הנוכחי, האמור להביא לגיוס של כמה אלפי אברכים בשנה אך בפועל אינו עומד בכך. אם לא יאושר עד אז הסדר אחר ואם בג"ץ יסרב להעניק דחיות נוספות, תהיה המדינה אמורה לגייס את כל חייבי הגיוס החרדיים - מצב העלול להוביל למהומות קשות.
|
|
|
הממשלה הציבה יעד של הגדלת מספר המתנדבים לשירות לאומי ולשירות אזרחי מהחברה הערבית ומהחברה החרדית, אך יעד זה לא הושג. פעולות רשות השירות הלאומי-אזרחי לעידוד התנדבות בקרב החברה הערבית ובקרב החברה החרדית הייתה מצומצמת, למרות שזהו אחד מתפקידיה המרכזיים. כך אומר (יום ג', 18.5.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
על המשוררת טניה הדר, מחווה לזכרה בשיריה של טניה הדר אנו נסחפים כבמטה קסם אחר המסע הפנימי, הולכים לאן שהולכת הנפש
|
|
|
יוסי אחימאיר
אנשים בבזל לא בדיוק מבינים את פשר מלחמתנו בטרור הם, כמו בית הדין האנטישמי בהאג ניזונים בערוצי הטלוויזיה ממראות ההרג וההרס בארץ החמאס
|
|
|
דן מרגלית
הפרופסור שקמה ברסלר חזרה הלילה למקומה בראש ההפגנות לאחר ראיון שהעניקה שלשום לטלוויזיה איננו עקורים בארצנו, אמרה ברסלר שהיא שילוב של מדע ואהבת הארץ, מכון ויצמן ועמק יזרעאל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|