משרד החינוך קבע חובות מפורטות לקיום דרישות בטיחות ולביצוע בדיקות בטיחות שונות במוסדות חינוך, אך הוא לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט על פי בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום. כך מגלה (יום ב', 4.7.22)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן, בדוח על השלטון המקומי.
חוק העזר לדוגמה לטיפול במבנים מסוכנים, שפרסם משרד הפנים בשנת 1972, אינו מפורט ואינו מעודכן. מתוך 208 הרשויות המקומיות שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, ב-86% הם נחקקו לפני 2010. לעיריית קרית ים אין נוהל בנושא מבנים מסוכנים. הנהלים של עיריות באר שבע, בת-ים ותל אביב אינם מגדירים "מבנה מסוכן" באמצעות קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות, ואינם מגדירים באופן מלא את הליך העבודה הנדרש בקרב הגורמים ברשות לטיפול במבנים מסוכנים ואת שיתוף הפעולה ביניהם.
משרד הפנים לא הורה לרשויות להקים יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים, והוראות לגבי תקן העובדים הנדרש לטיפול בהם בהתאם לגודל הרשות או למאפיינים אחרים. משרד הפנים לא פרסם הנחיות הנוגעות לתנאי הסף לעוסקים בטיפול במבנים מסוכנים ולהכשרתם הנדרשת. העובדים העוסקים בנושא בעיריות באר שבע, בת-ים, קרית ים ותל אביב כוללים מהנדסים או הנדסאים אשר לא עברו הכשרה או השתלמות בנושא מבנים מסוכנים לפני שהחלו לטפל בו ואינם משתתפים בהשתלמויות שוטפות בנושא.
משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים. מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון של משרד המבקר, 35 רשויות לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת-ים, קרית ים ותל אביב לא ביצעו סקר מבנים מסוכנים ולא הכינו תוכניות עבודה לאיתורם. לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו - משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין - אין מיפוי של האזורים ובהם פוטנציאל של מבנים בסיכון. 24 רשויות לא קבעו זמן טיפול מירבי לבדיקה הנדסית בשטח ממועד קבלת הפנייה בחשד למבנה מסוכן.
למשרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין אין נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל מצב הטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת-ים, קרית ים ותל אביב לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן". שיעור המבנים המסוכנים מכלל המבנים בערים קרית ים ובאר שבע קטן משמעותית, 0% ו-1% בהתאמה, משיעורם בעיריות בת-ים ותל אביב - 13% ו-20% בהתאמה. עיריית קרית ים לא הכריזה על שום מבנה בתחומה כמסוכן, אלא שלחה מכתבי התראה לבעליהם - אך לא ניהלה מעקב אחר הטיפול במבנים אלו.
בעיריית בת-ים יש 654 תיקים פעילים בטיפול יחידת המבנים המסוכנים ו-363 תיקים בטיפול התביעה העירונית, חלקם פתוחים זה כעשור. בעיריית באר שבע יש 18 תיקי מבנים מסוכנים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים ושבעה בתביעה העירונית, תיק אחד הפתוח מזה חמש שנים ותיק נוסף הפתוח מזה ארבע שנים. בעיריית תל אביב יש 681 תיקים פתוחים במחלקת מבנים מסוכנים ו-59 תיקים פתוחים בתביעה העירונית; שני תיקים פתוחים משנת 2019, תשעה משנת 2020 ו-48 מהמחצית הראשונה של 2021.
משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן. 39 מתוך 40 הרשויות שנדגמו אינן מפרסמות את רשימת המבנים באתר שלהן, כולל רשויות שבהן יש מאות ואף אלפי מבנים מסוכנים.
