"עולות שאלות משפטיות מהקול-קורא של מוניות השירות"

עו"ד עצמון הוסיף כי "אכן, מעיון בקול הקורא שפורסם עולות שאלות, שלא אני אמור לתת חוות הדעת בעניין הזה, אך עולות שאלות משפטיות באשר האם זו הסתייעות, אצילה, העברת סמכות, כשהחוק שאושר בוועדה הוא פרסום מכרזים ומתן רישיונות על-ידי משרד התחבורה". הוא הדגיש כי "אין זה תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת לפרש חקיקה שעברה כאן, אלא של הייעוץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט כשהם נדרשים לכך".

חברת הכנסת אורית סטרוק אמרה כי העברת הסמכות לרשויות המקומיות, שביצעה שרת התחבורה מרב מיכאלי, תוביל לעוולות של פגיעה ברשויות חלשות שלא תוכלנה להפעיל קווי שירות, ונועדה לשרת את הרשויות החזקות שתוכלנה להפעיל מערך הסעים בשבתות וגם להרוויח על כך כסף, בקואליציה שקבעה שלא יהיו שינויים בסטטוס-קוו. היא אף כינתה זאת כ'צפצוף ארוך על הכנסת' שחוקקה את הרפורמה במתכונת שאושרה.

ח"כ אורי מקלב אמר כי המשרד נלחם שנים באפשרות שגורמים פרטיים יגבו כסף עבור תחבורה ציבורית מקומית, ותהה מה אמרו אנשי המקצוע לשרה לפני שהתקבלה ההחלטה. "לא תהייה ראייה כוללת וסנכרון בין אמצעי התחבורה, אני מקווה שיהיה גורם חיצוני שידע להעמיד את השרה על המקום". ח"כ סטרוק אמרה בתגובה כי הוועדה צריכה להביע מחאה. היו"ר ביטון התייחס לכך ואמר: "לא נראה לי שהייתה פה בעיית מחאה מול משרד התחבורה. מה עזרה לנו המחרה כשהמשרד דילג על הוועדה, הסתיר מידע, ביזה את הכנסת ולא התייחס לשום דרישה שלנו?".

ועדת הכלכלה אישרה בדיון תקנות שהגיש משרד התחבורה, העוסקות בתנאים להפחתת האגרה לרישיון להפעלת מונית. התקנות נועדו להסדיר את הפיצוי לבעלי רישיונות לקווי שירות ערב הרפורמה במוניות השירות, אותה אישרה הוועדה עוד בכנסת ה-20, וקובעות את היקף הזכאות והתנאים לפיצוי. היו"ר מיכאל ביטון פתח ואמר כי התקנות נועדו לתת ודאות למי שפעלו במשך שנים בענף.

לפי התקנות שאושרו, מי שהיה לו רישיון להפעלת קו שירות ב-11 באוגוסט 2016 יוכל לרכוש רישיון הפעלת מונית ספישל תמורת 60 אלף שקלים בלבד, לעומת האגרה הרגילה העומדת על כ-250 אלף שקלים. עוד אושר, כי ניתן יהיה לרכוש זכויות בהנחה בהתאם למפתח שנקבע לפי מספר רישיונות הנסיעה שהיה רשאי בעל הרישיון להפעיל. את הזכאות ניתן יהיה לממש תוך תקופה של עד שנה.

בנוסף, מי שהיו נהגים בקווי שירות, אך לא החזיקו ברישיון, יקבלו הנחה של 50% מעלות רישיון הפעלת מונית ספישל, ואת הזכאות הזו ניתן יהיה לממש במשך עד שנתיים. התקנות יכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט השנה.

ח"כ סימון דוידסון, תושב נתניה, סיפר על הנעשה בעיר לאחר שב-1 ביוני הופסקה פעילות קווי השירות. "זה פקק אחד גדול לעיר של 200 אלף תושבים, ול-12 אלף נוסעים ביום אין מענה. עיר שלמה תקועה. הגיעו תיירים ואין להם איך לנסוע. פניתי למשרד התחבורה ולשרה, קיבלתי מענה שהנושא הוא משפטי וידונו בזה. מה זה ידונו בזה? תוקעים עיר שלמה". היו"ר ביטון אמר בתגובה: "משרד התחבורה ידע להאריך לא מזמן חוזים של תחבורה ציבורית מותאמת אישית, בעלות של עשרות מיליונים, רק במרכז הארץ".

ח"כ סמי אבו שחאדה ציין כי צריך לאשר את התקנות כדי לסייע לבעלי הרישיונות שנפגעים כבר שנים. ח"כ מופיד מרעי קרא לאשר את התקנות ואמר כי אי-הוודאות פוגעת בבעלי הרישיונות.

במהלך הדיון התייחסו חברי הכנסת גם לעובדה כי התקנות הוגשו באיחור רב, והזמן שחלף פגע בבעלי הרישיונות. ביטון ביקש לבחון אם אפשר למצוא דרך להגדיל את הפיצוי. נציגת משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, ציינה כי היו מחלוקות באשר למה שצריך להיכתב בתקנות ולמרבה המזל הנוסח שלהן אושר ביום התפזרות הכנסת בשבוע שעבר.

נציגת משרד האוצר, שחר בר, התייחסה לדרישה להגדיל את הפיצוי ואמרה כי יש לכך משמעות תקציבית. היו"ר ביקש ממנה לבחון זאת במהלך הדיון ובר השיבה, כי אין לכך מקור תקציבי ולא ניתן למצוא מקור תקציבי בתוך חמש דקות.

לנוכח הדברים אמר ח"כ צבי האוזר, כי לא יכול להיות שרק האזרחים ישלמו את המחיר על העיכוב בהתקנת התקנות. הוא הוסיף: "צריך לגדוע את הפלגמטיות הממשלתית הזו. אנחנו מדינת עולם שלישי שלא יודעת למשול אם אנחנו מאשרים תקנות 5 שנים אחרי החקיקה. אם זה ככה אז המחיר צריך להתחלק בין האזרח לבין המדינה".

בעקבות זאת אושר סעיף נוסף לתקנות, לבקשת היו"ר ביטון וח"כ האוזר, לפיו מנכ"ל משרד התחבורה ידווח לוועדה, 8 חודשים לאחר כניסת התקנות לתוקף, על ההשלכות הכלכליות של העיכוב על בעלי הרישיונות, וניתוח העיוותים הכלכליים האפשריים. ביטון הוסיף כי אם המשרד ימצא לנכון להביא תיקונים לתקנות ניתן יהיה לאשר אותן יחד עם הדיווח.