פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, קיימה לפני כשבועיים דיון בלשכתה, ובאותו דיון היא כבר קבעה: שלושת החשודים בפרשת אולג שייחט, ערבים-ישראלים, אינם הרוצחים ולכן יש לשחררם. כך נודע ל-Nfc.

למרות זאת, עיכבה ארבל את פרסום הודעתה עד תחילת השבוע, עד לאחר הדיון בוועדה לבחירת שופטים שהתקיים ביום 6.5.04, שבו, כידוע, נבחרה. דבר החלטת ארבל נשמר בסוד גם בתוך הפרקליטות, ואף נמנע מגורמי החקירה המעורבים בעניין: השב"כ והמשטרה. שלושת החשודים, יוסף סבייח, שריף עיד וטארק נוג'ידאת מכפר כנא, הוחזקו כידוע עד תחילת השבוע במעצר, כמעמד של נאשמים ברצח.

קביעתה של ארבל ניתנה בישיבה שבה השתתפו כמה פרקליטות הנוגעות בעניין. הקביעה נדרשה בעקבות דברים מפורשים שאמר ראש השב"כ, אבי דיכטר, ונוכח מידע נוסף. ראש השב"כ התריע בפני ארבל: שלושת החשודים אינם הרוצחים, ועל-כן יש לשחררם מיידית. למרות דרישתו, ארבל לא פעלה לשחרורם המיידי, וזאת משיקולים זרים.

מידע מבוסס כי שלושת החשודים אינם הרוצחים התקבל בפרקליטות גם לפני כשלושה שבועות, עת נלכדה חולייה של מחבלים ערבים-ישראלים שביצעה את הפיגוע בצומת בית רימון בצפון ובידיה כלי הנשק של שייחט ז"ל. למרות זאת, כאמור, ארבל עיכבה הוצאתם לחופשי.

ארבל עיכבה שחרור החשודים, כדי למנוע מעצמה מבוכה גדולה - על שדחפה להגשת כתב אישום ועל החזקתם של הנאשמים במעצר במשך כ-10 חודשים, למרות שקיבלה התרעות כי שלושת אלה לא רצחו את שייחט.

מעשיה של ארבל מעוררים חשד להפרת אמונים וקבלת דבר במירמה. שכן, דחיית פרסום ההודעה נועדה, לכאורה, למטרה אישית: לאפשר בחירתה לכהונת שופטת בית המשפט העליון, בטרם יתגלה כישלונה הגדול בפרשה זו.

דובר משרד המשפטים מסר בתגובה:

נוכח התפתחויות בחקירת רצח החייל אולג שייחט ז"ל, עודכנה פרקליטת המדינה ונשקלה עמדת הפרקליטות ביחס לתיק המתנהל. כבר ביום 20.4.04 הודיעה פרקליטות מחוז צפון לביהמ"ש כי ישנן התפתחויות בחקירה והסכימה לבקשת הסנגוריה לדחות את המשך הדיונים בתיק. יובהר, כי מכיוון שהחקירה טרם הסתיימה, לא ניתן היה לגבש עמדה סופית ביחס לנאשמים, דבר שלדעת הפרקליטות עדיין אינו מתאפשר. כאמור, הדברים הודעו באופן מיידי לבית המשפט.

יצוין, כי מציאת הנשק ודאי שחייבה חקירה נמרצת אך כאמור, החקירה עדיין לא הושלמה וטרם גובשו מסקנותיה.

עם זאת, נדגיש כי הבעייתיות שהתגלתה בתיק זה והמחלוקת שבין גופי החקירה לא הוסתרה בשום שלב והוצגה הן לבית המשפט והן לנאשמים במסגרת הדיון במעצרם עד תום ההליכים בבית המשפט המחוזי (שדחה את בקשתם), ואחר-כך גם בערר שהגישו הנאשמים על מעצרם עד תום ההליכים לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את אותה תשתית ראייתית שעמדה בפני התביעה הכללית, קבע בהחלטתו כי "התשתית הראייתית... מקימה, לכאורה, בסיס מוצק להרשעת העוררים בעבירות המיוחסות להם". קביעה זאת נגעה כמובן לשלב הליכי המעצר של הנאשמים.

עוד קבע ביהמ"ש העליון בהחלטתו בערר על ההחלטה לעצור הנאשמים עד תום ההליכים, כי "עמדתם של חוקרי השב"כ אשר סברו בתום החקירה שערכו כי אין להעמיד את העוררים לדין פלילי אף היא לא נעלמה מעיני. אלא שעמדה זו, נשקלה ונבחנה ע"י התביעה הכללית, אשר העדיפה על פניה את העמדה הנוגדת שהוצגה ע"י חוקרי המשטרה. גישתה זו של התביעה הכללית נתמכת בתשתית הראייתית שהוצגה המבססת, לכאורה, סיכוי להרשעת השלושה בעבירות המיוחסות להם".

משהוגשה ע"י הסנגוריה לביהמ"ש, בתאריך ה–6.5.04, בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר, ומאחר שהחקירה טרם הסתיימה, לא ניתן היה להעביר לסנגוריה את חומר החקירה החדש, דבר שמתבקש שעה שמתנהל התיק הפלילי נגד נוג'ידאת, סביח ועיד, שתיקם עדיין תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בנצרת, ולכן לא היה מנוס מלהסכים לשחרור הנאשמים למעצר בית. זאת, עד שתסתיים החקירה, וככל שיוחלט לאחריה שיש מקום להמשיך בניהול ההליך נגדם, יימסר לידיהם כל חומר החקירה. כך הודע לביהמ"ש בדיון שהתקיים ב- 9.5.04.

יודגש, כי הסכמה לשחרור ממעצר אינה מהווה סיום ההליך, כפי שמצטייר בתקשורת, וזיכוי יכול להיעשות רק על-ידי בית המשפט, ולא על-ידי שום גורם אחר – לא המשטרה, לא השב"כ, לא הפרקליטות ולא התקשורת.

הערה שלי (י.י.)

על-אף התגובה הארוכה של ארבל, לא ניתן מענה פשוט ומשכנע: מדוע עוכב, במיזיד, פרסום פומבי של ההודעה, הקובעת, למעשה, שהחשודים הנ"ל לא הם שרצחו את החייל שייחט. ארבל ידעה זאת היטב לפני כשבועיים ואף קיימה אצלה דיון בנושא. אלא שההודעה שוחררה לפרסום רק אחרי שהוועדה לבחירת שופטים בחרה בה לכהונת שופטת.