העליון: הנחה מארנונה לבניין ריק - בסמכות גזבר הרשות

"לדידי, התשובה השנייה היא המשקפת ככל הנראה את האמת ההיסטורית, ומשכך אתעכב להלן על ההיסטוריה החקיקתית. מאחר שמדובר בסקירה משעממת במיוחד, רשאי הקורא לדלג על קטע זה בסעיפים 19-16 להלן ולחזור ולהצטרף בהמשך" - כותב (יום ב', 22.8.22) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, הידוע בנטייתו לשלב הומור וציניות בפסקי דינו.

עמית קיבל את ערעורה של המועצה המקומית גוש חלב וקבע, כי הסמכות לתת הנחה מארנונה לבית ריק היא של גזבר הרשות המקומית ולא של ועדת ההנחות שיש להקים מכוח חוק ההסדרים. עמית מצא, כי זוהי המסקנה העולה מלשון החקיקה וכי קיומה של הנחיה סותרת בתקנות היא תוצאה של טעות מצד מחוקק המשנה.

חוק ההסדרים משנת 1992 קובע: "שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים; וכן רשאי הוא לקבוע את שיעורי ההנחה המזעריים". התקנות שהתקין שר הפנים לפני 30 שנה עוסקות בין היתר בהקמת ועדת הנחות וקובעות, כי היא המוסמכת להעניק לנזקק הנחה מארנונה. אך בהמשך התקנות נאמר כי המועצה המקומית היא הרשאית להעניק הנחה לבניין ריק.

בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא אברהם אברהם) קיבל את עתירת עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין וקבע, כי גזבר מועצת גוש חלב אינו רשאי להעניק הנחה שכזאת, וכי הסמכות נתונה לוועדת הנחות. אולם כאמור, עמית קיבל את ערעור המועצה, באומרו ש"הסוגיה הפרשנית אינה סבוכה במיוחד", משום שהתקנות קובעות במפורש שהסמכות היא בידי המועצה. הנחה לנזקק הופקדה בידי ועדת ההנחות, בעוד הנחה לבניין ריק הופקדה בידי המועצה. בהמשך אף נקבע, כי למעט הנחות שבסמכות הוועדה - ההנחות יינתנו בידי גזבר המועצה.

עמית עובר לדון בשאלה, מדוע הוזכרה הנחה לבניין ריק בסעיף העוסק בוועדת ההנחות, למרות שהוועדה אינה מוזכרת בפרק הרלוונטי (שם, כאמור, הסמכות הופקדה בידי המועצה). מסקנתו היא שמדובר בטעות של שר הפנים. "הפסיקה הכירה בכך שמלאכת המחוקק איננה מלאכה מושלמת שלא חפה מטעויות והדברים בוודאי נכונים ביחס לחקיקת משנה (שאיננה עוברת שלוש הצבעות ודיון בוועדה)". במקרה זה, "בתחילת הדרך, הסמכות ליתן הנחות לבניינים ריקים על-פי פרק ה' אכן הייתה נתונה לוועדת ההנחות, אלא שבמהלך השנים והתיקונים שנעשו, הסמכות הועברה למועצה המקומית, ומחוקק המשנה שכח להסיר" את אזכורו של הבניין הריק מהסעיף העוסק בסמכויות ועדת ההנחות. לחיזוק מסקנה זו סוקר עמית את ההיסטוריה החקיקתית, וכאמור אומר בניתן לדלג עליה.

תכלית החקיקה תומכת אף היא במסקנה שהסמכות היא בידי הגזבר, מוסיף עמית, וכך סבור גם משרד הפנים. השופטים אלכס שטיין ושאול שוחט הסכימו עם עמית. את המועצה ייצג עו"ד מרואן מויס, את העמותה ייצגו עוה"ד נדאל חאיק ורימאז חטיב, ואת המדינה - עו"ד תהילה רוט.