עשרות אלפים בסליחות בכותל

בספר במדבר פרק כ"ט פסוק א' אנחנו קוראים את ההוראה. "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּאַחַד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶש יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַּעֲשׁוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם". החודש השביעי הוא חודש תשרי. היום הראשון בחודש תשרי הוא ראש השנה. יום התרועה הוא גם חג ראש השנה. בספר ויקרא פרק כ"ג, פסוק כ"ד אנחנו קוראים: "בַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש". כך שלראש השנה יש שם נוסף זיכרון תרועה.

אני מטייל על פני השירה העברית ומבקש ממנה ברכות לשנה החדשה, לשנת תשפ"ג, הבאה עלינו לטובה. אני מתחיל את מסעי משיר של נעמי שמר, שיר מאוד אהוב עלי, "לוּ יְהִי" ואני מבקש להמיר את השם "לוּ יְהִי" במציאות של שנת תשפ"ג הרוקמת את השם, שיהיה קצת ארוך - "זֶה כְּבָר לֹא בְּחֶזְקַת לוּ יהִי, זֶה כּבָר בְּחֶזְקתַ חַי וְקַיָּם". ומה אני מבקש שיהיה בחזקת חי וקיים כבר בשנת תשפ"ג - "לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָא - לוּ יְהִי, כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יִהְי". אנחנו רק מבקשים "קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים... לוּ תִּשָּׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶה גָּם תְּפִלָּה אַחַת מִפִּי..." והתפילה האחת, שתישמע מפי היא אך ורק תפילה של שלום, שיקרום עור וגידים במציאות חיינו כאן בארצנו בשנת תשפ"ג. שנת תשפ"ג לא רק שתהיה קשובה למשאלות של השיר "לוּ יְהִי", אלא היא תעלה את המילים על מסלול המיישם את תכניה של כל מילה.

בלוח השנה היהודי מצוינות תחנות במסע החיים המזמינות את היהודי לעצור ממרוץ החיים, לצאת לרגע קט משגרת יומו, להרים ראשו ממדמנת חייו, ולהתחיל בתהליך התבוננות אישית ולאומית. שנה חדשה, תפילות עתיקות, תקוות חדשות, שנה של חשבון נפש וספירת מלאי על שהיה ועל שיהיה. תכלה שנה וקללותיה.

מרכז ההספקה האחוד באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל נערך להספקת מוצרי מזון מגוונים לארוחות החג, וטבחי היחידות שוקדים על הכנת תפריטים עשירים ומותאמים לצרכי החיילים, תוך התחשבות במגוון האוכלוסיות והצרכים.