שלמה פילבר פעל, בתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, כרגולטור שבוי של בזק, אם כי בזמן אמת לא הייתה אינדיקציה לפעולות שלו שהיו בלתי תקינות או בניגוד לדין. כך אומר (22.11.22) עדי קופלוביץ, שהיה עובד בכיר באגף הכלכלה במשרד התקשורת בשנים 2021-2014, בהמשך עדותו בתיק 4000.
בסיום החקירה הראשית שאלה התובעת, עו"ד
יהודית תירוש: "עד כמה פילבר היה קשוב לטיעונים המקצועיים שלך ושל אגף הכלכלה בנוגע לבזק?". קופלוביץ השיב: "בתחילת הדרך היה מתקיים שיח ענייני, הועלו טענות וטענות שכנגד, לפעמים הצלחתי לשכנע, לפעמים לא. לאורך הדרך הרגשתי שהוא מעלה טענות של בזק ומצדד כמעט אוטומטית בעמדה של בזק. זו הייתה ההרגשה שלי".
תירוש: "עד כמה אמרתם לפילבר שיש בעיות מצד בזק ברפורמת השוק הסיטונאי?". קופלוביץ: "אלו דברים שהצפנו כל הזמן. לאורך הזמן זה [תגובתו של פילבר] התחיל להיות ש'יש כל מיני חברות, אני לא צריך להיות הגננת שלהם, הן רוצות יותר להכניס אצבע לעין זו לזו במקום לפתור בעיות, אין באמת בעיות'. זו הייתה העמדה של בזק.
"היו לפחות שני מקרים שרציתי לעבוד מול בזק והתשובה שקיבלתי [מבכיריה] הייתה: 'אתה לא מנהל אותנו, אם אתה צריך משהו - רק דרך המנכ"ל'. היה מקרה ששרון פליישמן [סמנכ"לית הרגולציה של בזק] אמרה שאם זה לא מגיע מלשכת מנכ"ל - היא לא מסייעת. במקרה אחר ביקשתי עמדה של בזק לקראת שולחן עגול שהכנו, ובניגוד לכל החברות האחרות - זו הייתה התשובה שקיבלתי".
עוד אמר קופלוביץ, כי כאשר נכנס פילבר לתפקידו (יוני 2015), המשרד היה בעיצומו של הליך פיקוח בשל חסמי מעבר שבזק הציבה בתחום השוק הסיטונאי, ואשר אותו החל המנכ"ל הקודם,
אבי ברגר. עמדת הדרג המקצועי הייתה שיש לקנוס את בזק בסכום המירבי - 11 מיליון
שקל. "פילבר אמר שהוא לא רוצה להיכנס להליך שהחל לפניו, אבל לדעתו העיצום צריך להיות יותר נמוך. לכן לבסוף הוטל עיצום של 8.5 מיליון שקל", אמר קופלוביץ.
השופט משה בר-עם שאל: "היו מקרים שהוא פעל בניגוד לדין או בניגוד לנוהל? לא הרגשה כללית. עם כל הכבוד, הוא המנכ"ל". קופלוביץ: "במהלך העבודה שלי שם, במנותק ממה שהראו לי בחקירה, לא הייתה לי אינדיקציה שהוא פעל בניגוד לדין. אני כן חושב שהוא פעל כרגולטור שבוי. זה חבל, אבל לי אין מידע על משהו לא-תקין".
