חוסר תיאום מצד המדינה בהליך פלילי ובהליך אזרחי, עלול להוביל לכך שבקשות שלה לחילוט נכסים במסגרת הליכי מס לא יתקבלו. כך מזהירה (27.12.22) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ירדנה סרוסי.
סרוסי קיבלה חלקית ערעור על חילוט דירה המשותפת למי שהורשעה בעבירות סרסרות, זנות, מס ו
הלבנת הון ולבת-זוגה וקבעה שהחילוט יחול רק על המחצית השייכת לעבריינית המורשעת. העבריינית היא אילנית יהב-בלילה, אשר הודתה בין היתר בהעלמת הכנסות בסך 22 מיליון שקל ונדונה לשלוש שנות מאסר; בת-הזוג היא אפרת יהב-יקותיאל, אשר הדירה רשומה על שמה ולטענתה שייכת רק לה. אפרת טענה שלא הייתה מודעת לאפשרות החילוט שנקבעה בהליך הפלילי, בנסיבות המקרה דחתה סרוסי טענה זו, אך היא מתריעה בפני המדינה במישור הרוחבי:
"לא ניתן להתעלם מחוסר הנוחות שהתנהלות המדינה מעוררת. כאשר מדובר בהליכים פליליים בהם מעורבים היבטי מיסוי אזרחיים משמעותיים כבענייננו, ראוי שכלל הזרועות הרלוונטיות של המדינה יעבדו בשיתוף פעולה על-מנת למנוע מקרים וטענות מעין אלו". פקיד שומה ת"א-4 היה מודע בזמן אמת להליך הפלילי נגד אילנית, וניתן היה לשער בסבירות גבוהה שייפתח נגדה הליך אזרחי אם תורשע בהליך הפלילי.
"במקרים שכאלו, על המשיב להיות מעורב ולהבהיר לפרקליטות הפלילית כי בכוונתו לפתוח בהליך שומה, תוך הטלת עיקולים כאשר
הדבר יהיה רלוונטי, על-מנת שהפרקליטות הפלילית תבהיר את המצב לאשורו לנאשמים, ובייחוד, ביחס להסדר שכולל השבת נכסים שחולטו. ראוי היה כי כבר במועד החתימה על הסדר הטיעון היה מובהר לאילנית כי ייתכן שזרוע אחרת של המדינה, רשות המיסים, תבקש להטיל עיקול על הדירה ואף לציין זאת מפורשות בהסדר הטיעון. אומנם אין בכך כדי להביא לקבלת הבקשה בכללותה במקרה הנוכחי, אך אני סבורה כי מדובר בשיקול משמעותי בבחינת בקשות עתידיות לביטול עיקולים", מדגישה סרוסי.
מחצית הדירה שייכת לעבריינית הזנות
דירתן של בנות-הזוג חולטה משום שאילנית הודתה שהשתמשה ב-3 מיליון שקל מהכנסותיה הבלתי-חוקיות והבלתי-מדווחות לרכישת הדירה. עוד הודתה, כי הטמיעה חלק מהכספים בחשבון הבנק המשותף, כמו גם בחשבון של אימה, וילמה בלילה. הדירה עוקלה מאוחר יותר, לאחר שפקיד השומה דרש מאילנית 6.5 מיליון שקל (סכום הנתון בהליך ערעור) והיא לא הפקידה ערובה לתשלום החוב.
כאמור, אפרת טענה שהדירה שייכת לה בלבד, אך סרוסי קבעה שלפחות מחציתה שייכה לאילנית. בעוד אילנית הודתה שהשתמשה בכספה לרכישת הדירה, אפרת לא הוכיחה שהיו לה מקורות כספיים משלה למימון הרכישה. אפרת הסכימה לחילוט הזמני של הדירה בהליך הפלילי ולא העלתה טענות נגדו, ולא הוכח שהשתיים התנהלו בהפרדה רכושית. עוד מעירה סרוסי, כי בגרסתה של אפרת היו סתירות וכי חלק מטענותיה המשפטיות חטאו לאמת ועיוותו את המציאות.
אפרת חויבה בתשלום הוצאות בסך 7,000 שקל - סכום נמוך שנקבע בשל הפגמים בהתנהלות המדינה. את אפרת ייצגו עוה"ד
אורי קינן וניצן מסד, את פקיד השומה ייצג עו"ד ערן פיירשטיין, ואת אילנית - עו"ד שיר צ'צ'יק.
