בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
טלי גוטליב וניסים ואטורי [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
רוטמן: הכנסת באה להבהיר לעליון מה סמכויותיו, לא סמכויותינו
|
יועמ"ש מערכת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר: "מדוע הוחלט לבצע תיקון דרך חוק יסוד: השפיטה ולא בדרך המלך של חקיקת חוק יסוד: החקיקה? האם הסיבה לכך היא שכינונו של חוק יסוד חדש אורך זמן רב יותר?" ● יו"ר ועדת החוקה: "חוק יסוד חקיקה אמור לעסוק בשאלת סמכויות הכנסת כגוף מחוקק. חובתנו להגביל את סמכויות השופטים, להבהיר להם את הקווים במסגרתם הם אמורים לפעול. זו חובתנו כאשר יש רשות ששוכחת את מקומה"
|
ועדת החוקה התכנסה (יום ב', 23.1.23) לדיון נוסף בחוק יסוד: השפיטה, בנוסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. בפתח הדיון אמר רוטמן: "אנחנו עוסקים בוועדה במבנה החוקתי כפי שהוא מעוצב דרך חוקי היסוד ומאז ומתמיד נקודת המוצא ומקור ההשראה לחוקים בישראל היה גם המשפט העברי שמעצב את הלכות העם היהודי למעלה מ-3,000 שנה. מתוך ההכרה בחשיבות המשפט העברי נקבע בחוק יסודות המשפט כי יינתן מעמד מיוחד לעקרונות החרות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל כאשר יש חסר בחוק. כאשר אנחנו באים לחוקק, סימן שלפחות המחוקקים סבורים שיש חסר בחוק. כאשר המחוקק דורש מביהמ"ש למלא חסר באמצעות המשפט העברי טוב שיהיה בגדר נאה דורש ונאה מקיים וגם הוא ינסה למלא את החסר באמצעות עקרונות החרות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל. אך טבעי הוא שנעגן נוהל שבכל אחד הנושאים שעומדים על סדר היום תובא עמדת המשפט העברי".
|
|
|
עו"ד ברק לייזר יועמ"ש מערכת בתי המשפט קרא גילוי דעת בשמה: "על סדר יומה של הוועדה מצויה היום תוכנית מקיפה לשינוי משטרי, בעלת השלכות חסרות תקדים על מערכת היחסים החוקתית שבין הרשויות במדינת ישראל. הצעה שלה השלכות כה נרחבות כמו זו שעומדת לדיון אינה יכולה להיעשות בחופזה וללא הליך סדור ומקיף. "בכל הנוגע למהלך החוקתי הנוכחי - למדנו עליו לראשונה בתקשורת לפני ימים אחדים. תחילה נקבע דיון ליום חמישי האחרון ולאחר מכן נדחה להיום. ההצעה עצמה פורסמה באתר הכנסת רק ביום חמישי בשעות הערב. ההצעה עוסקת בדיוק באותם הנושאים שבהם עוסק תזכיר החוק שהכין שר המשפטים והעביר קודם לכן ליועצת המשפטית לממשלה על-מנת לקדמו במסלול של ועדת שרים לענייני חקיקה. שני המהלכים המקבילים מעוררים שאלות: האם מדובר בשתי הצעות מתחרות השונות זו מזו, והעוסקות באותם נושאים עצמם? מדוע הן מתנהלות בקווים מקבילים, תוך חתירה אל אותה מטרה? "שאלה נוספת היא מדוע הוחלט לבצע תיקון דרך חוק יסוד: השפיטה ולא בדרך המלך להסדרת יחסים אלה על דרך של חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שמקומו נפקד בין חוקי היסוד עד כה? האם הסיבה לכך היא שכינונו של חוק יסוד חדש אורך זמן רב יותר, ועל כן נבחר מסלול מקוצר של תיקונים לחוק יסוד: השפיטה, שאינו האכסניה המתאימה להן?" בהתייחסו לתיקון המוצע בנוגע לוועדה לבחירת שופטים אמר: "אחד הפרקים המרכזיים נוגע לביטול הוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הקיימת מזה למעלה מ-70 שנה והחלפתה בוועדה שבה יש רוב אוטומטי לפוליטיקאים מהקואליציה. חשוב להבין - שלב ההצבעה בוועדה הוא סופו של תהליך ארוך הכולל הליך מיון קפדני, במסגרתו נבחנת כל מועמדות על-ידי ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שופט של בית המשפט העליון, ולצידו נציג של הרשות המחוקקת ונציג של לשכת עורכי הדין - כולם חברים גם במליאת הוועדה לבחירת שופטים. "תחילתו של הליך המיון בראיון אישי בפני ועדת המשנה. מועמדים שנמצאו מתאימים להמשך המיון, מוזמנים להשתתף במרכז הערכה למועמדים לשיפוט. מרכז הערכה הוא כלי מיון מקצועי, המנוהל על-פי סטנדרטים גבוהים, כפי שמקובל לגבי ממלאי תפקידים רגישים בצבא, בקהילה הביטחונית ובמגזר הפרטי. כפי שטייסים בכירים בוחנים טייסים, ורופאים בכירים בוחנים רופאים, כך גם מקצוע השפיטה מצריך הערכה של מומחי תוכן מקצועי. "בראש המרכז עומד שופט מכהן או שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שני שופטים של בית המשפט המחוזי - כולם בעלי ותק וניסיון בערכאות הדיוניות. לצדם, עורך דין ותיק ושני פסיכולוגים תעסוקתיים בעלי ניסיון. מרכז ההערכה מתקיים במשך מספר ימים, בתנאי פנימייה, ובו נבחנים יכולותיהם וכישוריהם של המועמדים, בכתב, בעל פה, בסימולציות קבוצתיות ובראיונות אישיים, במטרה להעריך את מידת התאמתם לכהונה שיפוטית, על-פי מאפיינים שנקבעו בכללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים) תשמ"ד 1984. "בתום מרכז ההערכה מועברת המלצת צוות המעריכים לגבי כל מועמד אל ועדת המשנה, המחליטה אם להכניס את המועמד או המועמדת למאגר המועמדים, אשר מתוכו רשאים שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון ושלושה מחברי הוועדה לבחירת שופטים להציג את מועמדיהם בפני מליאת הוועדה לבחירת שופטים. "רשימת שמות המועמדים שיש כוונה להציגם לבחירה בוועדה, מתפרסמת ברשומות 45 ימים לפני מועד התכנסותה של הוועדה לבחירת שופטים. זאת, בין היתר, על-מנת לאפשר לציבור להעלות הסתייגויות לגבי מי מהמועמדים. "הוועדה לבחירת שופטים היא אף זו שמחליטה על קידומם של שופטים מערכאת השלום למחוזי ולבית המשפט העליון וגם בהיבט זה, הבטחת אי-התלות של הוועדה ברוב אוטומטי של פוליטיקאים, היא בעלת חשיבות גדולה ביותר לעצמאותה של המערכת". עוד אמר: "השיטה הנוכחית היא טובה ומאוזנת. היא המבטיחה בחירה מקצועית של כל שופט בישראל - שופטי שלום, שופטי מחוזי, שופטי בתי הדין לעבודה ושופטי בית המשפט העליון. מדוע אם כן מבקשות ההצעות המקבילות שהציגו יו"ר ועדת חוקה ושר המשפטים, כל אחד בדרכו, לשנות שיטה זו מן היסוד? אם אכן המטרה היא לחזק את מערכת המשפט ולשפר את יכולתה לתת שירות יעיל ואיכותי לציבור, מן הראוי לטפל בראש ובראשונה בעומס הרב המוטל על בתי המשפט. ואם באמת מבקשים לקיים דיאלוג ענייני ומכבד בסוגיות כבדות המשקל שעל הפרק, הצעד הראשון שאותו יש לנקוט הוא הקפאת אותן תוכניות שהוצגו באופן חד-צדדי".
|
|
|
היו"ר ח"כ רוטמן הגיב לדבריו: "אינני סבור שלבית המשפט העליון או לכל מערכת בתי המשפט יש מעמד כלשהו בשאלה מהי דרך המלך לחוקק חוקי יסוד. זה נושא שאיננו בתחום הידע או המומחיות שלכם, אבל מאחר ששאלת אני אענה: חוק יסוד חקיקה אמור לעסוק בשאלת סמכויות הכנסת כגוף מחוקק- מה ההגדרות התפקיד שלה, מגביל את הכנסת כגוף מחוקק ועוסק בסמכויותיה. אין זו הכוונה בכלל בהצעה ובטיוטת הצעת החוק שמונחות כאן על השולחן. הכנסת לא באה להגביל את סמכויותיה. הפוך, היא באה להבהיר לבית המשפט העליון שפועל מכוח חוק יסוד השפיטה מהם סמכויותיו ולכן המקום המתאים ביותר לקבוע את המגבלות על בית המשפט העליון זה לא במסגרת חוק יסוד חקיקה, שמסדיר את עבודת החקיקה. לבית המשפט העליון לא אמור להיות תפקיד בחוק יסוד חקיקה כי בית המשפט העליון איננו גוף מחוקק למרות שלפעמים הוא רוצה. הכנסת אומרת כאן אמירה ברורה לבית המשפט- עד כאן, אנחנו מגבילים את סמכויותיך, לא את סמכויותינו. במסגרת החשיבה על ההסדר אנחנו מעניקים לבית המשפט איזושהי סמכות בפורום, הרכב, הליך ורוב מסוימים. אנחנו מוסיפים לו סמכות שלדעתי עד היום לא הייתה לו- לבקר דברי חקיקה של הכנסת. אנחנו עוסקים כאן בסמכויותיו של בית המשפט, זה סוג הדיון שצריך להיות פה. יש הנחת מוצא, שקשורה מאוד להערה הראשונה שלך וזה אפילו נאמר על-ידי אחד משופטי ביהמ"ש העליון שטען שהתפקיד ביהמ"ש העליון הוא להתוות את המסגרת שבה פועלות הרשויות האחרות. התבלבל קצת אותו שופט... זה תפקידה של הכנסת בין כמחוקק כל יכול ובין כרשות מכוננת להתוות לרשויות אחרות את סמכותה ולכן אין כאן שום סיבה שנחוקק עכשיו חוק יסוד חקיקה. יכול להיות שבעתיד נחוקק". בהתייחסו למערכת המשפט אמר: "המשבר שבו אנחנו נמצאים במדינת ישראל נובע מסיבה אחת ויחידה- יש לנו רשות ששכחה שיש גבולות לסמכויותיה עד כדי כך שכאשר מגיעים הייעוץ המשפטי לכנסת ואומרים את מה שהיה בגדר מושכל יסוד גם בביהמ"ש העליון עצמו ובוודאי לכל אדם שוחר דמוקרטיה, חרות, זכות בחירה ועוד כמה זכויות אחרות - שלבית המשפט אין סמכות לבטל חוקי יסוד, וזו עמדתה הרשמית של הכנסת לאורך שנים, הם מקבלים נזיפות מהיושבים בדין במקום הפוך. אני במקומם הייתי נוזף בשופטים על עצם המחשבה שהם יכולים לדון בחוקי יסוד. אז כן, אנחנו מנסים להגביל פה את סמכויותיהם של השופטים, להבהיר להם את הקווים שבהם הם אמורים לפעול. זו חובתנו כאשר יש רשות ששוכחת את מקומה".
|
|
|
כמה סטודנטים הפריעו למהלך הדיון. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) התעמתה עם אחת הסטודנטיות הדוברות: "אנחנו לא טוענים שהפרקליטים מושחתים ותופרי תיקים. אנחנו אומרים שהפרקליטות הבכירה במדינת ישראל פשעה קשות באמון הציבור וביצעה עבירות חמורות בין השאר של שיבוש הלכי משפט, הטרדת עד. לנו תהיה החובה לקרוא לוועדת חקירה ממשלתית שתחקור את העניין הזה כי אנחנו רוצים למקסם את אמון הציבור".
|
|
תאריך:
|
24/01/2023
|
|
|
עודכן:
|
24/01/2023
|
|
עידן יוסף
|
+אושר בקריאה ראשונה: איחוד תיקי חייבים יהפוך להוראת קבע
|
08:50 24/01/23 | איציק וולף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ההוצאה לפועל, נגיף הקורונה החדש - תיקון מס' 68 והוראת שעה, תיקון מס' 2, התשפ"ג-2023. 27 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת החוקה. הצעת החוק מבקשת להפוך להוראת קבע את הוראת השעה שהסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב בעת מתן צו תשלומים בתיק. "במסגרת חוק ההוצאה לפועל נקבעה הוראת שעה המסמיכה את רשמי ההוצאה לפועל לאחד את תיקי החייב בעת מתן צו תשלומים בתיק. תוקפה של הוראת השעה נקבע עד יום כ"ח באלול התשפ"ב ,24 בספטמבר 2022, ובשל התפזרות הכנסת ה־24 ביום א' בתמוז התשפ"ב 30 ביוני 2022, הוארך תוקפה מכוח הוראות סעיף 38 לחוק־ יסוד: הכנסת, עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג ,15 בפברואר 2023. מאחר שיישום הוראת השעה מעיד על נחיצותה והצלחתה מוצע לקבוע אותה כהוראת קבע", נכתב בהצעה.
|
|
|
|
+החוק הנורבגי הורחב: 11 משרי הליכוד יוכלו להתפטר
|
23:48 23/01/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ניתנה אפשרות לסיעות קטנות של עד 3 ח"כים לעשות שימוש בהסדר הנורבגי ▪ בוטלה התקרה של 5 חברי הכנסת מכל סיעה ▪ החוק גם אוסר על התפטרות מהכנסת במהלך בחירות או ממשלת מעבר
|
|
|
|
שולחן הממשלה [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+"הבעיה מתחילה כשקוראים לבן שלנו נסיך"
|
23:31 23/01/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
נציגת משרד החינוך: "בשנה הנוכחית אין תקציב ייעודי לתוכנית למניעת אלימות במערכת החינוך" ▪ יו"ר ועדת החינוך: "מצפה ממשרד החינוך להוביל מדיניות למיגור האלימות ולתקצב את התוכנית בבסיס התקציב השנתי"
|
|
|
|
"מנהלים מפחדים שיאשימו אותם בכישלון" [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
|
|
|
|
+עובד סוציאלי יחויב לבקר בבית קשיש סיעודי
|
23:05 23/01/23 | יפעת גדות, עידן יוסף | לרשימה המלאה |
זאת כדי לבחון את טיב השירות אותו הוא מקבל - כך דורש יו"ר ועדת העבודה ▪ עלייה דרמטית במספר הקשישים המרותקים לבתיהם: מ-4,015 בשנת 2019, ל-83,928 בשנת 2022
|
|
|
|
להזדקן בכבוד [צילום: אמיר יעקובי]
|
|
|
|
+חבר כנסת מיש עתיד יתפטר מהכנסת
|
19:11 23/01/23 | עידן יוסף |
התפטרות ראשונה באופוזיציה. ח"כ יואל רזבוזוב, שר התיירות לשעבר, הודיע שיתפטר מהכנסת בסוף ינואר לצורך "פסק סמן" מהחיים הפוליטיים. רזבוזוב היה חבר סיעת יש עתיד מאז הקמה לפני עשור. רזבוזוב אינו משתתף בדיוני ועדות הכנסת וגם נוכחותו במליאה דלה יחסית ליתר חברי הכנסת. במקומו תיכנס שלי מירון הנמצאת במקום 25 ברשימת יש עתיד לכנסת.
|
|
|
|
+ארבעה קונים פוטנציאליים למפעל להבים
|
19:07 23/01/23 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
משרד הכלכלה: פנינו באופן אקטיבי לשורה ארוכה של אנשים וחברות רציניות שיכולים להיות רוכשים פוטנציאלים, חלק אמרו לנו - תודה, אבל לא תודה ▪ ועד העובדים וההסתדרות טוענים כי החברה אינה מעוניינת באמת למצוא רוכש ולהמשיך את הפעילות בארץ
|
|
|
|
מפעל טכנולוגיית להבים [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
רוטמן: הכנסת באה להבהיר לעליון מה סמכויותיו, לא סמכויותינו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חשדנית
|
29/01/23 09:50
|
|
2
|
|
חשדנית
|
29/01/23 09:54
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 23.1.23) את בקשת משרד התקשורת לתקן את תקנות התקשורת העוסקות בעבודתה של הוועדה המייעצת לשר התקשורת באשר לטיפול בבקשות של חברות התקשורת לפטור אותן או לאפשר להן דחייה מחובת הפריסה האוניברסלית של רשת תקשורת ומתן שירותים באמצעותה.
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 23.1.23) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הכנסת, תיקון מס' 52, הפסקת חברות בכנסת של שר או סגן שר, מטעם ועדת חוקה. 65 ח"כים תמכו בהצעת החוק מול התנגדותם של 18 ח"כים. חברי הכנסת גדעון סער ונעמה לזימי מהאופוזיציה תמכו בטעות בהצעת החוק.
|
|
|
ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה (יום ב', 23.1.23) בנושא אלימות כלפי מורים ותלמידים במערכת החינוך. בשנה החולפת הקצה משרד החינוך 438 מיליון שקל לתוכנית למניעת אלימות "באים בטוב - לא מרימים ידיים", אולם בשנה זאת אין תקציב לתוכנית, כפי שהסבירה נציגת משרד החינוך קרן רוט איטח: "השנה אין תקציב ייעודי לתוכנית "באים בטוב - לא מרימים ידיים", אבל למנהלי בתי ספר יש אפשרות לבחור במענה חיצוני לתוכנית - במסגרת גפ"ן. אציין כי תוכנית 'הכוחות שבדרך' נמשכת והיא נותנת מענה של ויסות רגשי, כישורים חברתיים וכו'".
|
|
|
ועדת העבודה והרווחה דנה (יום ב', 23.1.23) ברפורמה בביטוח הסיעוד. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר, יש לבדוק מי מבקר את הפעילות בבית המבוטח, ואם שירותי הסיעוד הולמים את צרכיו. הוא דרש אכיפת ביקור עובד סוציאלי בבית המטופל, ודרש לקבל את דוח מתאם-הטיפול, שהיה אמור להיות מונח כבר לפני חמש שנים. אייכלר אף דרש את עידכון שכר המטפלות, וביקש לבחון הפעלת מרכזי-יום חינם לקשישים. הוועדה תמשיך ותקיים ישיבות-מעקב אחרי הרפורמה.
|
|
|
ועדת הכלכלה קיימה (יום ב', 23.1.23) דיון בנושא סגירת מפעל טכנולוגיית להבים. בין השאר נידונה האפשרות של רכישת המפעל ונכונות בעלי החברה במציאת פתרון הולם. כזכור, החברה הצהירה שתחל בשלבי סגירת מפעל להבי הקומפרסור בשנת 2024, שבמהלכו יפוטרו 900 עובדים עד לתום שנת 2025.
|
|
|
|
|
|
הרצל חקק
ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נ...
|
|
|
דן מרגלית
פעמיים הודעת בשבת - וכפחדן עלוב בשם "גורם מדיני בכיר" במקום להתייצב מול המצלמות - כי צה"ל יתקוף את רפיח גם אם תהיה עסקה כמובן, כדי שלא תהיה
|
|
|
אלי אלון
ביקרתי בימים אלה (אפריל 2024) בשני מוזאונים אלה בהפרש שעה האמינו לי אותם תכנים ואותם צילומים פחות או יותר דומים בשני המוזאונים. שניהם עוסקים בארגון האצ"ל מאז הקמתו עד פירוקו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|