שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עוז ניר-נאוי, דחה תביעת שכר טירחה בסך 32.3 מיליון שהגיש משרד עורכי הדין גורניצקי נגד יזם הביומד לואיס פל. ניר-נאוי גם דחה תביעה שכנגד בסך 45 מיליון שקל שהגיש פל נגד המשרד. הרקע למחלוקת היה ייצוגו של פל מול שותפו לשעבר, הקרדיולוג ויזם הביומד פרופ' שלמה בן-חיים.
בן-חיים ופל הקימו יחדיו את חברת ביוסנס, אשר נמכרה לקבוצת ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-400 מיליון דולר, והיו שותפים בחברות נוספות. פל טען שעל בן-חיים להעביר לו מניות של ג'ונסון בעשרות מיליוני דולרים ושכר בשנת 2010 את גורניצקי (בהובלת השותף עופר צור) לייצג אותו בסכסוך. אולם, בשנת 2014 פיטר פל את גורניצקי.
בשנת 2015 הסכימו פל ובן-חיים, בעקבות גישור בפני עו"ד
רובי בכר, כי האחרון יעביר לראשון מניות ג'ונסון בשווי 27.4 מיליון דולר. גורניצקי טען, כי למרות פיטוריו הוא זכאי לשכר ההצלחה שסוכם איתו - 35% מהסכום שיקבל פל - וזאת לאחר שקיבל 225,000 דולר בשכר שעתי. פל טען, כי ההסדר הושג במנותק מעבודתו של גורניצקי, וכי התנהלותו של המשרד גרמה לכך שנמנע ממנו הסדר טוב בהרבה.
במרכז המחלוקת עמדו השאלות מדוע פיטר פל את גורניצקי והאם המשרד עודנו זכאי לשכר מתוך המניות שקיבל פל. לטענת פל, המשרד היה מצוי בניגוד עניינים שאמור היה למנוע ממנו לייצג אותו מול בן-חיים, שכן עשר שנים לפני כן ייעץ עו"ד ג'וש רוזנצווייג - אז שותף בכיר בגורניצקי - לבן-חיים בענייני מיסוי. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, אליה פנה המשרד בנושא, לא הורתה לו להתפטר מן הייצוג, אך ציינה שאם לא יעשה זאת - ייתכן שיבצע עבירה אתית. בעקבות זאת העביר המשרד את חלק הליטיגציה (הייצוג בהליכים) לעורכי הדין
אופיר צברי ו
דיבון פרקש, אך המשיך לייעץ מאחורי הקלעים.
לטענת פל, ההסכם עם גורניצקי בטל מעיקרו בשל ניגוד העניינים, המשרד לא חשף בפניו בצורה ראויה את החלטת ועדת האתיקה ואת משמעויותיה, ולמעשה כפה עליו את החלוקה עם צברי ופרקש. גורניצקי טען, כי פעל כהלכה, לא היה מצוי בניגוד עניינים של ממש, פל היה מודע למהלכים, המשרד לא התפטר ופל פיטר אותו כדי להתחמק מתשלום שכר הטרחה.
ניר-נאוי קובע (13.2.23), כי סוגיית ניגוד העניינים אינה חד-משמעית וייתכן שהביקורת כעת היא בגדר חוכמה שבדיעבד. עם זאת, תחושותיו של פל בזמן אמת היו קשות, הוא איבד את האמון בגורניצקי ולכן ביטל כדין את ההסכם עם המשרד. בעת שפוטר גורניצקי, לא היה באופק הסכם הפשרה בין פל לבין בן-חיים ולכן המשרד אינו זכאי לדמי ההצלחה. ואילו לגבי התביעה שכנגד אומר ניר-נאוי, כי פל עצמו שמט בעדותו את הבסיס לה, שכן התברר שלא יכול היה להגיע להסכם עם בן-חיים במועד מוקדם יותר.
לעניין ניגוד העניינים אומר ניר-נאוי, כי הייעוץ שהעניק רוזנצווייג לבן-חיים היה רחב ומשמעותי בהרבה מכפי שהציג אותו גורניצקי, ולכן ספק האם בדיקתו של המשרד בזמן אמת - אשר הובילה אותו למסקנה שהוא רשאי לייצג את פל - הייתה מספקת. אולם, הוא מדגיש, אין חשיבות של ממש לשאלה זו לצורך ההכרעה, שכן בנסיבות שנוצרו לאחר החלטת ועדת האתיקה - לא ניתן היה לכפות על פל להמשיך ולעבוד עם גורניצקי.
הבחירה נכפתה על פל
ניר-נאוי קובע, בניגוד לגרסתו של גורניצקי, כי פל לא היה שותף באופן מלא ושלם עם המתווה של העברת הליטיגציה לצברי-פרקש (לאחר החלטת ועדת האתיקה במאי 2013). למעשה הדברים הוכתבו לו, ללא יכולת בחירה אמיתית. המידע נמסר לו בצורה חלקית ואגבית, הבחירה בצברי-פרקש הוצגה לו כמעשה מוגמר, אשר נכפה עליו, והוא חש שעורכי דינו דחקו אותו אל הקיר. התנהלות זו הרגיזה את פל, אשר הגיב בכעס רב בזמן אמת, ואין המדובר בהצגה בדיעבד כפי שטען גורניצקי. המשרד לא עמד בחובתו להציג את הדברים ל-פל בצורה מדויקת, מה שהוביל לאובדן אמון מצידו. "וזאת", מעיר ניר-נאוי, "אף טרם נכנסנו לשאלות המתעוררות סביב תקינותו של מתווה כאמור והאופן בו הוצגו הדברים לבית המשפט".
כאשר הודיע פל לגורניצקי שהוא מחפש עורך דין, היה על המשרד לכבד זאת - אך בפועל נמשכו הלחצים עליו להסביר לו את המתווה והנסיונות ליישב את ההדורים עימו. רק בדצמבר 2013 הודיע פל חד-משמעית למשרד שהוא שוב אינו מייצג אותו. ייתכן שהמשרד סבר כבר אז, כי פל מנסה להיפטר מחובת תשלום שכרו - ממשיך ניר-נאוי - אך בפועל לא זה היה המניע שלו, אלא כאמור אובדן האמון שלו בגורניצקי.
ניר-נאוי עובר לשאלה האם גורניצקי היה זכאי לדמי ההצלחה למרות פיטוריו, וכאמור משיב עליה בשלילה. המשרד טען, כי הצלחתו של פל לקבל את המניות מבן-חיים נוצרה כבר במאי 2011, כאשר בן-חיים הודה עקרונית בזכותו זו של פל - בעת שהלה יוצג בידי המשרד. ניר-נאוי אינו מקבל גישה זו: המכתב לא יצר זכות קונקרטית להעברת כספים, והסכם שכר הטרחה קבע שדמי ההצלחה ישולמו רק כאשר ייווצר מפגש רצונות בין פל לבן-חיים - וכזה לא היה עד הסכם הפשרה בשנת 2015, זמן רב לאחר פיטוריו של גורניצקי ואחרי מו"מ ממושך ומרובה תפניות.
בתביעה שכנגד טען פל, כי היה זכאי למניות ג'ונסון ב-100 מיליון דולר, ואם היה גורניצקי מתנהל כיאות - היה מקבל הרבה יותר מכפי שסוכם בפשרה. פל הסתמך על חוות דעת של פרופ'
ירון זליכה, אך ניר-נאוי אומר שלא השתכנע מן הסכומים שננקבו בה ומכך שההפרש - אם היה כזה - נובע מהתנהגותו של גורניצקי. דבר לא מנע ממנו לנהל את המשפט עד תומו ולעמוד על מלוא זכויותיו הנטענות, אך הוא החליט משיקוליו לחתום על הסכם הפשרה. לכן, אין כל קשר בין הסכום שקיבל בסופו של יום לבין התנהלותו של המשרד.
בשל דחיית התביעות ההדדיות, לא פסק ניר-נאוי הוצאות למי מן הצדדים. את גורניצקי ייצגו עו"ד עופר צור ואופיר צברי, ואת פל - עוה"ד
גיא גיסין,
יואל פרייליך, אמיר פז וקטי ברונשטיין.
