הנהלת קבוצת
ידיעות אחרונות ניסתה להעביר את הדפסת העיתון לדפוס הארץ בקיבוץ תל יצחק ולסגור את הדפוס של ידיעות בראשון לציון, וזאת בשל קשיים כלכליים. לבסוף הסכימה ההנהלה להמשיך להפעיל את הדפוס תוך קיצוצים ניכרים במספר עובדיו. כך טוען רפאל קלר, אשר הועסק בדפוס מאז 1999 ועד פיטוריו בחודש שעבר במסגרת אותם צמצומים, בתביעה שהגיש (3.4.23) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
קלר אומר כי היה הנדסאי חשמל ועובד תחזוקה בדפוס. לטענתו, הדפוס רכש במיליוני שקלים ציוד שאין בו כל צורך, אשר בחלקו פורק והושמד ובחלקו עודנו נמצא בדפוס כאבן שאין לה הופכין - ופעולות אלו הן שגרמו למצב הכלכלי שהוביל לפיטורים. לדבריו, המצב הובהר לעובדים בידי סמנכ"ל התפעול של ידיעות אחרונות, אלון בוברמן, ומנהלת משאבי האנוש, ורד סוטו-אורגד, באסיפה בחודש שעבר.
השניים הם שסיפרו על האפשרות של העברת ההדפסה לדפוס הארץ, והוסיפו ש"לאחר מאבק ושכנועים" הצליחו לשכנע את ההנהלה הבכירה להימנע מסגירה - "במחיר יקר ויהיו שינויים במשמרות. אלה שיישארו יצטרכו לקצץ בשכר, אבל רצינו להציל כמה משפחות שימשיכו לעבוד". לאחר מכן חשף חבר הוועד רוני מנחמוב את קיומו של הסכם חדש עם ההנהלה, המעגן את הקיצוצים.
לטענת קלר, ההסכם נחתם בידי שניים בלבד מבין ארבעת חברי הוועד בדפוס (כאשר מהרכבו חסר ממילא חבר אחד), ללא נציגות לעובדי מגזר הרוטציה שהוא נמנה עליהם. לדבריו, זהו הסכם פגום שאחד הדפים בו לקוח מהסכם אחר - כפי שניתן ללמוד מן הניסוח ומן השוני בחתימות עליו. לעובדים לא נאמר מהם קני המידה לפיטורים, אשר נעשו תוך הפרת הנוגע הקבוע של "אחרון נכנס - ראשון יוצא".
קלר תובע 1.6 מיליון שקל, ובין היתר טוען שבתלושי השכר שלו היו באופן קבוע רכיבים פיקטיביים - רכב, נסיעות, ספרות מקצועית וטלפון - בגינם לא בוצעו הפרשות לתנאים סוציאליים. עוד הוא טוען, שהסכם הפיטורים חסר תוקף ושהוא נגוע באפליה פסולה, מאחר שהוא עצמו בן 63 וסובל ממוגבלות - ופוטר למרות זאת. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד אסתי עוקב וטרם הוגש כתב הגנה.
