בהחלטה נדירה ביותר כאשר מדובר בבית המשפט העליון, הורה השופט
יצחק עמית (9.4.23) להעביר ללשכת עורכי הדין פסק דין המתייחס ל"לשון בוטה ומשתלחת" (כלשונו) בבקשות שהגיש עו"ד חנן כהן, העוסק בתחום המשפחה.
כהן מייצג גבר בהליכים לחלוקת רכוש בעקבות גירושין, המתנהלים בפני שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, תמר סנונית-פורר. היא הורתה למכור את ביתם של הגבר ואשתו לשעבר ומינתה כונס נכסים לשם כך. בינואר השנה ביקש הכונס לפנות את הגבר מן הבית, וחודשיים לאחר מכן - ערב הדיון בבקשה - הגיש כהן בשמו של מרשו בקשה לפסילתה של סנונית-פורר. היא דחתה את בקשת הפסלות, קיבלה את בקשת הפינוי ולאחר מכן ערער האיש לבית המשפט העליון על דחיית בקשת הפסלות.
בערעור ביקש כהן "לבטל ולאיין את פסק הדין שניתן ביום 27.3.23 ע"י המותב [סנונית-פורר], אגב עשיית דין עצמי ושיבוש הליכי פסלות שופט". לטענתו, סנונית-פורר פעלה "להטיית דין ומשוא פנים לטובת ולתועלת חברת נשיאת בית המשפט העליון"; וכי קיימות תלונות אצל "גורמי האכיפה" נגד הנשיאה
אסתר חיות, המשנה לנשיאה
עוזי פוגלמן ושופטים נוספים. News1 מציין, כי בשל כך נדון הערעור בפני עמית - השלישי בבכירותו בבית המשפט העליון - למרות שברגיל דן הנשיא בערעורי פסלות.
לטענת כהן, מרשו לא קיבל את יומו בבית המשפט למשפחה וזאת "באופן מכוון ומתוכנן ע"י מותב בית המשפט קמא"; כי ערכאת הערעור "אינה בבחינת 'פח אשפה'" וסמכויות ערכאת הערעור יוחדו לבירור טעויות ולא לשם בירור שפיטה הנגועה במרמה, ומכל מקום הליכי ערעור הם "בגדר פיקציה" ולכן ערכאת הערעור אינה הערכאה המתאימה לדון בטענותיו; כי בית המשפט לענייני משפחה הפך לאות מתה את פרק ט' לחוק העונשין (הכולל עבירה של עדות שקר); וכי פסיקתו נגועה "בשיקולים זרים, הטיית דין, משוא פנים, במרמה, קבלת דבר במרמה, קנוניה ועוד".
עמית דחה על הסף את ערעור הפסלות, בין היתר משום שכותרתו מלמדת שמדובר למעשה בערעור על קבלת החלטת הפינוי ומשום שהוא מתייחס להחלטות של סנונית-פורר מאז 2017 - בעוד טענות פסלות יש להעלות מיידית. עוד מציין עמית, כי בפני הגבר פתוחה הדרך לערער במישרין על החלטת הפינוי. לבסוף אומר עמית:
"לא ניתן שלא להתייחס לאופן ניסוחו של הערעור ולטענות שהועלו בו. בית המשפט לענייני משפחה התנסח במתינות מופלגת שעה שציין כי טענות המערער 'חורגות מהתנסחות סבירה ונדרשת של בעל דין המבקש סעד מבית המשפט'. הערעור דנן, שהוא זהה ברובו לבקשת הפסלות שהוגשה לבית משפא קמא, מנוסח בלשון בוטה ומשתלחת, תוך ייחוס מפורש, חוזר ונשנה, של ביצוע עבירות פליליות למותב שישב בדין בבית המשפט לענייני משפחה".
עמית מזכיר, כי תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח". עוד נקבע בהן, כי "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא-כוחו" - וזהו מקרה מובהק בו יש להשתמש בתקנה זו. הגבר חויב בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל לטובת אוצר המדינה ועמית הורה ש"העתק מפסק דין זה יועבר ללשכת עורכי הדין".
